"אני סופרת, לא בן אדם שמפחד להיחשף. אבל עכשיו אין לי כוחות נפשיים ופיזיים, אני מדברת היום מתוך כאב זעם ולא מתוך כוחות. לא בקלות פירסמתי את הפוסט הזה, אני טמונה כבר שנה בתוך הסבל שלי ולא מוציאה ממנו את הראש. מהבוקר התלבטתי אם ללחוץ 'פרסם' על הפוסט הזה או לא. אני אדם פרטי, אבל הגב שהפנו לי לא משאיר לי ברירה", אומרת לאה איני הערב, בשיחה כואבת.
איני, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה, פרסמה שורה ארוכה של ספרי שירה ופרוזה. בספר האחרון שלה שפורסם בשנה שעברה, היא טיפלה בקשיי הקיום שהכירה מקרוב: דיור לקוי, שחיתות, יוקר מחייה ומלחמות. היא לא ידעה שכמה חודשים אחר כך, הנושאים שימלאו את חייה יהיו תלאות הגוף וגסיסה של יקירה, והליכה לאיבוד בנבכי הבירוקרטיה. בחשיפה עצמית שהיא לא מורגלת בה, היא מתארת את השנה הקשה שעברה עליה בצל המוות המייסר של בעלה, ואת המאבק בחברות הביטוח והמשבר הכלכלי שהיא חווה בעקבותיו.
עירד שרף ז"ל, נוירופסיכולוג שעבד בבית החולים בלינסון, נפטר בסוף חודש יולי השנה בגיל 60, אחרי מאבק של שנה וחודש בסרטן. לזוג בת בגיל 26, משפחה קטנה שמנתה שלוש צלעות והתנהלה כצבא קטן נגד מחלתו, ואז עם מותו המהיר. ועכשיו, גם עם התעללות מצד חברות הביטוח, לטענת איני.
לפני כשלוש שנים חתמו על חוזה מול חברת הביטוח מגדל וסוכנות הביטוח מדנס, בעת כשלקחו משכנתא בבנק דיסקונט. סעיף מאוד פשוט היה שם: "כשאחד מהלווים הולך לעולמו, חברת הביטוח תשלם את יתרת המשכנתא; לרבות את דמי ביטוח החיים לזה שנותר ב"חיים". אלא שעכשיו, כשמגיע לאיני לקבל החזר של המשכנתא וביטוח החיים של בעלה שנפטר, היא נתקלת במחסום. "שלושה חודשים שאנחנו רצים אחריהם. מגדל מפנה למדנס, מדנס למגדל, ובנק דיסקונט מבקיע לשער. בעיטה אדירה וטראומטית: גול חודשי שמוריד לי כ-4000 ש"ח דמי משכנתא כמו שעון. מגדל ומדנס מסרבות לקחת אחריות על החוזה שחתמנו איתן", היא תיארה בפוסט שפירסמה היום (ש') בשעות אחר הצהריים, ובו ביקשה עזרה.
"היו לו תכניות לעבוד עד הפנסיה והמכה הזאת נחתה עלינו ברגע. כשהבנו שהוא חולה, ידענו שמעכשיו אנחנו רק דוחקים את הקץ. אני נשמעת לעצמי כמו קלישאה עכשיו, אבל בעלי היה אהבת חיי, ופתאום יש חלל בבית. חבר שליווה אותך 33 שנה פתאום איננו. המשפחה שלנו התרסקה. היינו רק שלושה אנשים ועכשיו העוגן שלנו נגדע. בעלי כל כך רצה לחיות, שהוא נלחם כמו אריה, התעקש לעבור 18 מחזורים של כימותרפיה משלושה סוגים, כשאנשים עם סרטן לבלב שורדים חמישה סבבים בקושי. הוא קיבל אטרופין כדי שהגוף יעמוד בכימו, אבל הגוף רק התדרדר, קריש דם אחרי קריש דם. עד שפקד אותו שבץ מוחי, ואז הוא הלך.
זכרתי סיפור שקרה לאמא שלי. היא הייתה חולת פרקינסון ויום אחד התקשרו מהביטוח, ביקשו שתדליק רגע את הגז. זקנים תמיד עושים מה שאומרים להם, הם רוצים לצאת בסדר עם כולם. להראות שהם יכולים, למרות הכל. היא פתחה את הגז ואמרו לה, 'רואה? את בריאה' והפסיקו לשלם לה. בתביעה שהוגשה נגד הביטוח, היא נאלצה להתפשר ולקבל פחות כסף משקיבלה קודם. הם השיגו את מה שרצו ולה רק נוספו בינתיים עוד הוצאות על עורך דין. הם חיים על האנשים שאין להם כוח לתבוע, זאת שיטת מצליח.
פקידה עם לב של אבן קיבלה את פניי בבנק יום אחד. היא הסתכלה על הטפסים והרימה את הגבה, "לקחתם את המשכנתא הזאת רק ב-2015, כבר הוא הספיק להיות חולה?". אמרתי לה, את יודעת, היה לו משהו שאני לא מאחלת לשונאים שלי. "ברור", היא נבהלה. "זה לא שאני רומזת, אבל…".
כשבעלי היה בחיים שילמנו את המשכנתא בלי בעיה, לא איחרנו מעולם. אבל עכשיו היא כבדה עליי, אין לי מאיפה לשלם אותה. במדינה מתוקנת הייתי מפסיקה לשלם מהרגע שהוא מת, אבל עברו כל החודשים האלה ואני עדיין משלמת. בעלי היה אדם כל כך ישר, שהוא ביקש ממני להתקשר מיד לחברת הביטוח יום אחרי שהוא נפטר ולהודיע שהוא לא בין החיים יותר, כדי שיעצרו את הפיצויים שמגיעים לו בגלל אובדן כושר העבודה. שלא נקבל שקל אחד יותר ממה שמגיע לנו.
אז עכשיו אני הולכת לתביעה. הם לא השאירו לי ברירה. אני מרגישה שהרגו אותי עוד פעם, שממשיכים את הייסורים שלי בכוח. שגורמים לי להיענש שוב. מעולם לא עשיתי לאיש שום דבר רע. גם לא בעלי, שחלם לחזור לעבודה בתקווה שיבריא. לא לשבת בבית על קצבה, אלא לעבוד שוב. כולם אומרים לעצמם, 'מחלות קורות, אבל מחלימים'. מסרטן לבלב כזה אף אחד לא מחלים, והחיים התהפכו בצורה שלא העזתי לדמיין. מה היה אומר בעלי אם היה יודע שאני עוברת היום מסכת ייסורים כזאת, רק בגלל שהוא איננו? אני בשוק שמישהו יכול באופן כל כך מזוכיסטי, לרמוז שרצינו שחורבן כזה יפול עלינו בשביל שנקבל כסף. אני מרגישה שדורכים עליי עם העקב ומסובבים. ומה יגידו אנשים אחרים, כאלה שלא קוראים להם לאה איני, ואין להם אפילו קול כדי לזעוק?
היה לי קשה לפרסם את זה. פחד מטורף שיעשו ממני צימעס. אבל עכשיו אנחנו מתכוננים לתביעה, וזה המוצא האחרון".
משוקי מדנס, יו"ר מדנס סוכנות לביטוח בע"מ, נמסר בתגובה: "קראתי בכאב עמוק את דבריה של לאה. מיד איתרתי אותה לבדוק מה קרה, על אף שאני נמצא בחו"ל. ביום שני אנחת, וביום שלישי כבר יוסדר העניין. מדובר בשתי תביעות, אחת על אובדן כושר עבודה שבעניין זה פנתה לאה והתביעה שולמה במלואה ומיד. השנייה היא לגבי ביטוח חיים במסגרת משכנתא, כאן פנתה לאה לעורך דין שייצג אותה בכל ענייני הפטירה. כשעורך דין מטפל בתביעה, אנחנו פועלים רק באמצעותו וכך הוסבר לה. מחר נפנה לעורך דינה ותביעתה תוסדר כמקובל. אני כואב את כאבה. אשמח לדווח לכם מיד כשהדברים יוסדרו".
תגובת חברת הביטוח "מגדל": "הבוקר עודכנו נציגי המשפחה כי תביעת ביטוח המשכנתא אושרה והכסף יועבר במלואו בימים הקרובים. נסביר, כי העיכוב שחל הוא טכני בשל העברת המסמכים במועד מאוחר. אנו משתתפים בכל ליבנו בצער המשפחה ומקווים שלא ידעו עוד צער".