לפני מספר שבועות התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס ציבורי בנושא הכנסות המדינה מתגליות הגז הטבעי שנחתו עלינו במפתיע בשנתיים האחרונות. למי שפספס, מדובר בתגליות המאפשרות, על פי הערכות, לספק את צרכי הגז (ואולי גם הנפט) הגדלים של ישראל לעשרות רבות של שנים, ואשר יניבו מאות מיליארדי דולרים. הכנס (אותו ארגנו שתיל, בי"ס לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל אביב, האגודה לצדק חלוקתי והמכללה החברתית-כלכלית, בחסות הקרן החדשה לישראל) משך מאות רבות של משתתפים.
בכנס התייחסו שורה של אנשי מקצוע, פוליטיקאים, אישי ציבור, אנשי עסקים, מנהלי ארגונים חברתיים ואזרחים מן השורה לשאלה הבוערת - מה יהיו הכנסות המדינה מהקידוחים. רבים מהם הדגישו את ההזדמנות לחולל מהפכה חברתית של ממש, בדומה למודלים מקבילים בעולם, שהביאו להשקעות ענק בחינוך, ברווחה ובאנרגיות מתחדשות.
תשובה משחק אותה פטריוט
כאחד ממארגני הכנס אני יכול לומר בסיפוק שמטרתו העיקרית של הכנס, פתיחת שאלת התמלוגים וההכנסות לדיון ציבורי רחב ושקוף, מומשה. אבל לא הצלחנו להביא מגוון רחב מספיק של דעות. רוב המשתתפים היו בעד הגדלת הכנסות המדינה, באמצעים שונים של העלאת אחוזי התמלוגים והמיסוי. הסיבה הראשונה והחשובה היא שעמדה זו היא, ככל הנראה, העמדה הרווחת בציבור הרחב. הסיבה השנייה הייתה החלטה אסטרטגית של חברות האנרגיה שלא להשתתף באירוע. הטקטיקה, אגב, הייתה התחמקות עד הרגע האחרון, בתואנות שונות, מהגדרת דוברים לפאנלים שתוכננו לכנס.
נוצר מצב בו פחות מרבע מהדוברים שיקפו, לפחות באופן חלקי, עמדות של חברות האנרגיה. כך שלמרות הזמנות חוזרות ונשנות, נשארה א-סימטריה כמעט סימבולית: הציבור מזמין את חברות האנרגיה, והן בוחרות שלא להופיע.
הסמליות שבהימנעות החריפה, כשבסוף השבוע שלפני הכנס יצחק תשובה, שמחזיק ברוב הזכויות על הקידוחים, שטח את משנתו הפטריוטית. הוא טען שהוא מתנגד להעלאת היקף ההכנסות משיקולי טובת המדינה, ושבכוונתו להעביר לציבור את רוב רווחיו באמצעות קרן פרטית בה הוא (ולא המדינה, למשל) יחליט על מטרות פילנתרופיות ראויות.
אוחזים את החבל בשני קצותיו
אז נכון, לא היה קל לנציג חברות האנרגיה להופיע בכנס ציבורי. הוא היה עשוי לספוג הערות מהקהל ואולי אף מנה של ציניות, בריאה יותר או פחות, מצד דוברים אחרים בכנס. בטח עורכי הדין ואנשי התקשורת של החברות היו מעדיפים להתייצב בדיון בוועדת הכלכלה, שבוטל ברגע האחרון. לשם, אגב, נציגי הארגונים הציבוריים לא הוזמנו.
ובכל זאת, ההגינות הציבורית והאנושית מחייבת להגיע ולהשתתף בזירה ציבורית. במקום זה, החברות ניסו לאחוז את החבל בשתי קצותיו - הן גם התחמקו מהופעה בכנס, ואז, בתגובה תקשורתית אליו, טענו שהוא איננו מאוזן ולא כולל נציגים מטעמם. גרסת תשובה ל"הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".
ומילה אחרונה: בנקודה אחת אני נוטה להסכים עם חברות האנרגיה. סיפור הכנסות המדינה ממשאבי טבע הוא רחב ומקיף וכולל נכסים טבעיים רבים אחרים שניתנו, בתוקף חוקים מיושנים וכניעה ללוביסטים, כמעט על מגש של כסף לבעלי הון. אשמח לכונן איתם קואליציה להעלאת ההכנסות מכריית פוספטים, משימוש במחצבי ים המלח, ממעיינות מים מינרלים ועוד, לצד ההכנסות מגז טבעי ונפט. הנה עוד הזמנה שאליה, כך אני מקווה, מר תשובה אולי יענה בחיוב.
>> הבלוג של ניצן הורוביץ: רק לעשירים מגיע חינוך טוב?
אבי דבוש הוא מנהל התחום הפרו-אקטיבי בשתיל ומרצה במכללה החברתית כלכלית