כמו תינוק בעריסה. הדרך לחלל רצופה מבחנים ובדיקות. לא משאירים דבר ליד המקרה וזה כולל בדיקות קפדניות של מערכות התקשורת, חליפת החלל וגם של הדברים הפשוטים ביותר, למשל התאמת הכיסא בחללית לגופם של הקוסמונאוטים. התמונה הבאה צולמה במהלך הבדיקות של צוות הקוסמונאוטים הרוסי מצוות סויוז TMA-14 m, ששוגרו לתחנת החלל הבינלאומית בספטמבר האחרון.
הדרך לחלל. שיגור חללית סויוז הרוסית בחודש מאי על רקע השמים השחורים שרוויים בכוכבים זוהרים. בתמונה ניתן לראות את החללית כשהיא עוד בשלב ה"30 שניות" ורגע לפני הניתוק מרקטת השיגור. מדובר ב"צוות משימה 40" בפיקודו של הקוסמונאוט מקסים סורב ואתו האסטרונאוט אלכסנדר גארסט, מסוכנות החלל האירופית והאסטרונאוט ריד וויסמן מנאס"א.
החללית סויוז מרחפת בחלל כפי שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית. מתחת לחללית ניתן לראות את כדור הארץ מכוסה בעננות כבדה.
תחנת החלל הבינלאומית מרחפת בגובה ממוצע של 400 ק"מ מכדור הארץ ומספקת למשרתים עליה מראה מרהיב של הזוהר הצפוני.
השמש שמאירה את עולמנו כפי שתועדה על ידי נאס"א בקיץ האחרון. ניתן לראות בתמונה "התפרצויות סולאריות אלימה", מציינים שם, אולם "אל דאגה האטמוספרה מגינה עלינו מהקרינה".
גם תמונה זו שצולמה בקיץ האחרון מתעדת התפרצות סולארית מהשמש. התפרצויות אלה מדורגות בסדר עולה של ה-ABC לפי רמת חוזקן. ההתפרצות הללו שולחות מיליארדי טונות של חלקיקים אל החלל ועשויים להגיע לכדור הארץ גם אחרי מספר ימים. בנאס"א מציינים כי הם אינם פוגעים בבני האדם אולם יש להם השפעה על מערכות אלקטרוניות של לוויינים ועל פני הארץ.
תמונה מרהיבה של הירח רגע לפני שהוא מסתיר חלקית את השמש. התמונה הזו תועדה על ידי נאס"א בנובמבר השנה ממערכת SDO (Solar Dynamics Observatory) ששוגרה בשנת 2010 ומלווה מאז את השמש תוך תיעוד תמונות מרתקות כמו זו.
ביוני 2014 תיעד טלסקופ החלל "הבל" את הגלקסיה NGC 1566. הגלקסיה המדהימה הזו נמצאת במרחק של כ-40 מיליון שנות אור מכאן בקבוצת הכוכבים דוראדו.
תמונה זו צולמה על ידי "הבל" באוגוסט השנה וממרחק קצר יותר, רק 60,000 שנות אור מכאן. מדובר ב cluster IC 4499, קבוצה של כוכבים עתיקים שנמצאים במסלול סביב הגלקסיה המארחת שלהם. בזכות תמונה זו הצליחו לפתור מחלוקת של ממש וזה את גיל הכוכבים. הבהירים חדשים יותר בעוד שהישנים כהים יותר. בגדול מדובר בממוצע של 12 מיליארד שנים, כפי שמעריכים בנאס"א.
תמונה אומנותית של סופרנובה 1993J שהתפוצצה בגלקסיה M81, על בסיס צילום שבוצע בספטמבר השנה מטלסקופ החלל הבל. סופר נובה זו התגלתה לראשונה ב-28 במרץ 1993 בספרד. זו הייתה הסופרנובה השנייה הכי בהירה שנצפתה במאה ה-20.
בזמן שהאמריקאים התכוננו לחגוג את העצמאות שלהם ב-4 ביולי על כדור הארץ, דאגה גלקסיה NGC 4258 לזיקוקים.
בנאס"א מכנים את הכוכבים שבתמונה "תינוקות מהממים". זה בגלל שהם בני "רק" 200,000 שנים. בתמונה ניתן לראות את המרכז של הגלקסיה NGC 2024, הידועה יותר בשם "ערפילית הלהבה", ומכונה בנוסף כמכונה ליצירת כוכבים. זאת משום שהרבה מאוד כוכבים חדשים תועדו בתחומה.
בקרב החוקרים והמומחים נחשבת גלקסיה M81 כמועדפת לתצפית ומחקר. התמונה הבאה, שצולמה במאי השנה, מתעדת את הגלקסיה והמראה הבהיר והמרהיב של הגלקסיה שנמצאת במרחק של מיליוני שנות אור מבהירה לנו מה הפך אותה למועדפת.
העדות הבאה מינואר השנה היא עדות נדירה למותו של כוכב. על פי נאס"א מדובר בתיעוד של סופר נובה בדיוק כשזו התרחשה, אם כי בגלל המרחק האדיר של מיליוני שנות אור הכוכב מת מזמן ותועד באותו החודש. כך זה נראה לפני ואחרי.
“Red and Dead Galaxies”. התיעוד הזה של נאס"א ואוניברסיטת סטנפורד שופך אור חדש גלקסיה שמרבית הכוכבים בה מתים, "אם בכלל יש כוכבים חיים וצעירים". על פי נאס"א ראיות חדשות מלמדות על התפקיד החשוב של חורים שחורים, כפי שתועדו בתמונה זו, באבולוציה של גלקסיה מארחת.
תמונה זו מנובמבר השנה מציגה לנו את הירח אירופה. מדובר בתיעוד ריאליסטי וחד שנעשה על ידי חוקרים ומבוסס על תמונות של מספר סוכנויות חלל. אירופה הוא הוא הירח השישי של כוכב הלכת צדק, והמיפוי שלו נעשה באמצעות מכלול תצלומים מהחלליות וויאג'ר, גליליאו והניו הורייזונס. בשנת 2016 תשוגר על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית חללית שתחקור את הירח המסתורי הזה.
בשנת 2016 תצא לדרך משימה נוספת שמטרתה לחקור את מארס. בנאס"א מציינים שהצוות כבר החל בהכנות ומבחנים ובינתיים הם מכינים תמונות ריאליסטיות על בסיס תמונות שונות שצולמו. תמונה זו ששוחררה לתקשורת בנובמבר האחרון עוררה לא מעט תגובות, ולא רק בגלל המראה המרהיב של הכוכב. חדי העין הצליחו לזהות בו פרצוף, מה שעורר של תיאוריות קונספירציה שונות.
בינתיים, עד שהמשימות של 2016 יצאו לדרך, יכולים חלוצי החלל ליהנות מהנוף של כדור הארץ המוכר והטוב. נראה שיש תמונה שכל אסטרונאוט מתחיל חייב לצלם בחלל, וזה הירח שמציץ מאחורי כדור הארץ. את התמונה הזו, שפורסמה בנובמבר על ידי סוכנות החלל הרוסית, צילם הקוסמונאוט סרגיי רייזאן מתחנת החלל הבינלאומית.
נראה שלצד המשימות שלו בחלל הקוסמונאוט רייזאן השקיע גם לא מעט זמן בצילום. בתמונה מרהיבה זו שפורסמה ביולי השנה ניתן לראות נוף לילי מהחלל של מוסקבה הבירה וברקע את הזוהר הצפוני.
קייב שבאוקראינה סוערת בימים אלה אולם בפברואר 2014, אז צולמה התמונה הזו, המצב היה רגוע הרבה יותר.
וככה נראית מתחנת החלל הבינלאומית העיר בריסל.
מנגד, באותו חודש ממש פרסמה נאס"א תמונה של צפון קוראיה כפי שהיא נראית מהחלל. או יותר נכון להגיד לא נראית מהחלל. הניגוד בין הדרום המואר לצפון החשוך, שנראה כמו חור שחור רק לא במובן החללי של המילה, הפך לסיפור גדול באותה השנה.
את התמונה המדהימה הבאה צילם מתחנת החלל הקוסמונאוט אנטון שקפלרוב שעוד נמצא שם. זהו הר וֵזוּב, הר געש שנמצא ממזרח לנאפולי ומוגדר כאחד משלושת הרי הגעש הפעילים באיטליה, והאלימים ביותר על פני כדור הארץ.
לחובבי הודו שבין הקוראים שלנו, ככה נראה הגנגס מתחנת החלל הבינלאומית. התמונה צולמה בתחילת השנה על ידי הקוסמונאוט סרגיי רייזאן שחזר לכדור הארץ במרץ השנה.
גם לחובבי דרום אמריקה מצאנו תמונה מדהימה שצולמה בנובמבר השנה מתחנת החלל הבינלאומית. הקוסמונאוט הרוסי אולג ארטמייב צילם את יבשת דרום אמריקה מתחנת החלל הבינלאומית, בדיוק כשזו חלפה מעליה במהלך יום בהיר.
שקיעות תמיד נראות טוב בתמונות. אבל מהחלל זה נראה טוב הרבה יותר, כפי שניתן לראות מהתמונה הזו שצולמה בחודש פברואר מתחנת החלל הבינלאומית.
התמונה הזו צולמה על ידי איש צוות ממשלחת 41 לתחנת החלל הבינלאומית. חברי הצוות חזרו לכדור הארץ ב-10 לנובמבר השנה יחד עם התמונה המרהיבה הזו שצולמה לאור ירח בעדשה רחבה. התמונה צולמה כאשר תחנת החלל ריחפה מעל נברסקה וניתן לראות בה את לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו מצד אחד ומדינות כמו יוטה אריזונה ונוספות.
משלחת 40, במסגרתה פעלו אנשי צוות מארה"ב רוסיה ואירופה, החלה את המשימה שלה ב-13 למאי 2014 וחזרה לכדור הארץ ב-10 לספטמבר 2014. במסגרת הפעילות שלהם בחלל הם השתמשו בזרוע רובוטית של החללית וזו תועדה במהלך הפעילות של חודש אוגוסט על רקע הנוף הלילי של איטליה.
בנאס"א מציינים שלזרוע החלל של התחנה הבינלאומית יש "תפקיד מכריע וחשוב בפעילות התחנה והיא מסייעת לעבודה של האסטרונאוטים". לזרוע תפקיד חשוב גם בתחזוקה של התחנה ובתמונה הזו שצולמה בחודש אפריל ניתן לראות אותה בפעולה, כמו תמיד על רקע נוף מרהיב.
האופק והנוף של כדור הארץ מספקים רקע לסצנת העבודה של חברי משלחת 38, שחזרו לכדור הארץ במרץ השנה. בתמונה ניתן לראות אותם פורסים לוויין זעיר המשמש את התוכנית למחקר תצפית ואלקטרוניקה מתקדמת. את זה הם עושים בעזרת הזרוע הרובוטית של התחנה.
סויוז היא סדרת חלליות של רוסיה, וכיום הן המאוישות היחידות שמתחברת לתחנת החלל הבינלאומית. על חללית זו שממריאה ממשגר שממוקם בקזחסטן מגיעים וחוזרים חברי המשלחות השונות. לרוב אחרי כמה חודשים בחלל. בכל זמן נתון יש לפחות שתי חלליות מסוג סויוז שעוגנות בתחנת נחלל ותפקידן לשמש מעין סירות הצלה במקרה חירום. בסדרת התמונות הבאות ניתן לראות איך זה עובד בחלל, כפי שפורסם על ידי סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה.
סוזיוז במרחק מטרים ספורים מתחנת החלל. ניתן לראות את הדלת האימתנית של החללית, דרכה יעברו חברי המשלחת לתחנת החלל או הציוד שנשלח לתחנה.
החללית אחרי החיבור לתחנת החלל הבינלאומית.
אחת מהפעולות המסוכנות ביותר לאנשי החלל זה מה שמכונה "הליכת חלל" ובעגה המקצועית "פעילות חוץ רכבית". נזכיר שתחנת החלל מרחפת בגובה ממוצע של 400 ק"מ מכדור הארץ וכל קרע קטן בחליפה יביא לחנק מידי של האסטרונאוט. לצד זה נציין שמהירות ההקפה מגיע ל-7.7 ק"מ בשנייה וכל גרגר של זבל חלל, ומזה יש לא מעט, מקבל אפקט של קליע רובה. ועדיין מדובר בתהליך חובה כמעט בכל משימה כפי שניתן לראות בתמונה הזו של ריד וויסמן מאוקטובר האחרון.
למרות הסכנה יומיים לאחר מכן, 17 באוקטובר, יצא האסטרונאוט ריד וויסמן להליכת חלל נוספת בגלל ניסוי שהיה חייב לבצע.
רגע לפני שנסיים לסכם את שנת החלל אנחנו חייבים לחזור לתמונות הנוף המרתקות. את זו צילם בחודש מאי השנה האסטרונאוט סטיב סוואנסון. ניתן לראות את מדבר סהרה מהחלל והניגוד החד של חול וים כפי שזה נראה מהחלל.
התמונה המרהיבה הזו של גלקסיה M31 מורכבת מ-300 תמונות שצולמו מחללית של נאס"א בעזרת טלסקופ אופטי אולטרה סגול. מדובר בתמונת אולטרה סגול של גלקסיה שצולמה ברזולוציה הכי גבוה אי פעם. והיא מציגה אזור ברוחב של 200,000 שנות אור וגובה של 100,000 שנות אור.
תמונה זו מורכבת מכמות גדולה של תמונות שצולמו בוויזואליות שונות, ובתמונות אינפרה אדום מטלסקופ החלל הבל, שנאספו במשך 12 שנים. עבודת פסיפס קשה שהסתיימה ביולי השנה.
"לעולם לא אתעייף מהנוף הזה". זה מה שהיה לריד וויסמן, אסטרונאוט במשלחת 40, להגיד כשצילם את התמונה הזו של כדור הארץ ביולי השנה.
חוקרי נאס"א ומפעילי טלסקופ החלל הבל היו צריכים לעבוד מאוד קשה כדי להכין את התמונה הזו, שאתה החלטנו לסיים את שנת 2014. בתמונה של כמעט מיליון נקודות אור שונות. למעשה היא מורכבת מ-2,200 תמונות שנלקחו מטלסקופ החלל הבל. כדי להגיע לתוצאה ובאיכות של 160 מגה פיקסל נדרשה חשיפה של 5.4 ימים ולא מעט עבודת המשך על המחשב. התוצאה, כפי שניתן לראות, מרשימה.