יהדות
איור: lightwise, 123RF

אכילת בשר, תאווה או תועבה?

מה יחסה של התורה לצמחונות וטבעונות? האם היא מתירה אכילת בשר או שההיתר ניתן בשל חולשתו המוסרית של האדם? התשובה, איך לומר, פרווה

שרה בר אשר | | פורסם 12:31 15.03.17 

"הננו זוכרים כי במצב השלם, לפני החטא, נצטווה אדם הראשון שלא לאכול מן החי. ועל כן אנחנו יודעים שלעתיד לבוא, לאחר שהעולם יתוקן, שמיים והארץ יתחדשו, וטבע האדם והחי ישתנה ויתרומם, ואז נחזור לאותה רגישות מוסרית עליונה, שעל פיה אסור יהיה להרוג בעלי חיים כדי לאכול מבשרם". כך נכתב במאמר "חזון הצמחונות והשלום", שבו מצטט הרב דוד כהן, המכונה "הנזיר", את הראי"ה קוק. לפיכך המצב האידיאלי בעולם הוא שהאדם יהיה צמחוני. כך היה עד דור המבול וכך יהיה בעתיד לבוא.

כאן המקום לשאול האם בימינו, ימי "אתחלתא דגאולה" (התחלת הגאולה), אנחנו צריכים לשאוף להיות כמה שיותר צמחוניים ולצמצם את אכילת הבשר למינימום? אחרי גארי יורופסקי, שהציף את הרשת ב"הרצאה הכי חשובה שתשמעו אי פעם", קבלו את הגרסה היהודית והכשרה: "ההרצאה שכל יהודי חייב לראות". ההרצאה תעלה בעוד כמה חודשים לאתר ההרצאות TED. אסא קיסר הוא מרצה וחוקר הנושא של טבעונות במקורות היהודיים, הוא אדם חרדי (שהתחנך וגדל בישיבות דתיות) ודור שני לטבעונים שמגדל את ילדיו לפי עקרונות הטבעונות. בשנתיים האחרונות הוא מקדיש את כל זמנו לקידום הנושא שעליו כתב את ספרו בשם "לפני עיוור" (הוצאה עצמית).

"אורגני זה בסדר?", אני שואלת בדאגה. "ממש לא", משיב קיסר, "גם העופות האורגניים וגם הביצים האורגניות או ביצי החופש מגיעים ממדגרות רגילות (האפרוחים מגיעים למשק האורגני במשקל של 50 גר'; אין בארץ ובעולם מדגרות רגילות - שב"א). במדגרות הם גדלים בתנאי מחיה צפופים בכלובי סוללה ועוברים דברים איומים. גם הפרות האורגניות לא גדלות לפי מה שכתוב בספר ויקרא: 'והיה שבעת ימים תחת אמו'. הראי"ה קוק, במאמרו 'חזון הצמחונות והשלום', כותב: 'על פי ההשקפה השלמה, המלאה חסד ה' וטובו על כל יצוריו, יכיר האדם את יסוד מציאות החלב בשדי האם החיה לא למען יוכל הוא בחזקתו לעשוק אותו לעצמו, כי אם למען תוכל להניק את ילדה הרך, את הגדי שלה האהוב לה מחלב שדיה. הגדי הזה ראוי הוא שיתענג גם הוא על אהבת שדי אמו לפי תכונתו וטבעו'.

"היתר אכילת בשר הוא היתר בזוי", אסא קיסר

ברוח זאת כותבים גם הרבי מליובאוויטש, בספרו 'התוועדויות' תשמ"ד חלק ג', עמ' 1,665. אשל אברהם בילקוט יצחק, עמוד רצ"ד, ורבי אברהם סבע בספרו 'צרור המור' על פרשת אמור".

מעניין מה הם היו אומרים על תעשיית הבשר, העופות, הביצים והחלב?
"גם התורה וגם הסנהדרין ואפילו הרב קוק, שגם בימיו לא הייתה התאכזרות של התעשייה לבעלי חיים, לא יכלו להתייחס ולאסור משהו שעדיין לא היה קיים. אך מי שרוכש את אלה מהתעשייה עובר על איסור רכישה מכיוון שהוא מסייע בידי עוברי עבירה. עם זאת, גם כשאדם מגדל את הבשר בחצר ביתו, הוא צריך לזכור שהיתר אכילת בשר הוא היתר בזוי. רבי יוסף אלבו ב'ספר העיקרים', מאמר שלישי פרק ט"ו, כותב: 'וכשנתנה תורה לישראל... ואפילו מה שהתיר להם... שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע כמו שהתירה להם יפת תואר ועל זה הדרך'. מיד אחרי המבול לא צמח כלום על האדמה, ולכן נוח ובניו קיבלו היתר לאכול בשר. אך זה בשר תאווה".

עד כדי כך?
"בני ישראל יוצאים ממצרים, מקבלים את המן, מתלוננים ומבקשים בשר. בספר במדבר, פרק י"א, כתוב: 'והאספסוף אשר בקרבו, התאוו תאווה... ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאווה'. רבי יצחק אברבנאל בפירושו לעניין אכילת המן במדבר כותב: 'אמר הקב"ה למשה: הנה עניין הבשר אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומילוי מעיים ותאווה גוברת, הנה מפני זה לא אמר הקב"ה למשה שייתן לישראל בשר, כי אם לחם, שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם וזה הוא 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים'".

חיים מוסריים יותר

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אמי"ת אורות שאול וראש תחום אתיקה ברבני צהר, מתייחס ומגיב לדבריו של קיסר: "המצב של תנאי הגידול, ההובלה והשחיטה שבתעשיית הבשר הוא איום ונורא, והמשך המציאות הזו מטיל כתם גדול על התנהגות בדרכה של תורה. כחלק מהמאבק בתנאי הייצור התעשייתי, נראה לי כי נכון לצמצם את אכילת הבשר ולו כתרומה של הציבור למאבק כנגד תנאי ייצור אלה. התורה עסקה הרבה, במצוות שונות, ביחס הראוי לבעלי חיים, וההולך בדרכה של תורה צריך להיאבק על כך שהתנאים הנוכחיים ישתנו בצורה משמעותית. כל זה נכון אף שלשינויים אלה יש משמעות כלכלית, וצריך לשקלל את ההיבטים כולם ולהפסיק את ההתעללות הנוראית הקיימת".

עצם אכילת בשר איננה מנוגדת לתורה וליהדות. הרב יובל שרלו

מה דעתך על הטענה שלפיה היתר אכילת בשר הוא היתר בזוי?
"עצם אכילת בשר איננו מנוגד לתורה וליהדות, אלא מאוד מתאים לתפיסתה. התורה וההלכה מעצימות מאוד את ההבדל שבין אדם ובין הבהמה. ההבדלים האלה קיימים מראשית הבריאה: בתהליכי בריאה שונים, בהצבת תפקוד שונה ובמעמד אחר לגמרי של האנושות מול עולם החי. בשלב הראשון, אף שבעלי חיים לא הותרו באכילה, הקרבתם לריבונו של עולם על ידי בני אדם, למשל על ידי הבל ונוח, הייתה רצויה מאוד בעיני ה', דבר השולל לחלוטין את כל ההסברים המפוקפקים בדבר 'שום דבר לא צמח אחרי המבול'. לאחר המבול התירה התורה אכילת בשר והפכה את אכילת הבשר לחלק בלתי נפרד ממצוות החג. לכן אכילת בשר איננה בזויה, ואין בה שום דמיון לאיסור אשת יפת תואר. יותר מזה, בהמשך לעמדתם של חז"ל, היו בין גדולי ישראל שהזהירו מהמשמעויות החמורות שעלולות להיגרם מהפסקת אכילת בשר, שעיקרן הוא החשש מפני טשטוש בין אדם לבהמה. עמדתם לא הפכה להיות עמדה שלטת, ואין אנו מכירים איסור על הצמחונות. אפשר לומר שמי שחש כי זאת הדרך הנכונה רשאי ללכת בה, וזו הדרך שבה הוא בוחר לעדן את עצמו ולתקן את מידת הרחמים שבו. עם זאת, הקצנת השיח ביחס לבשר, שימוש במילים 'רצח' ביחס לבעלי חיים והתייחסות מרחיקת לכת כלפי מי שממשיכים כדין וכמוסר לאכול בשר הופכים לבעיה חמורה של טשטוש ערכים. לכן מן הראוי שיימנע משימוש במילים שאין להן מקום כלפי מי שלא החליטו כמוהו. ובדרך זו ימצא כל אדם את דרכו כיצד להפוך את חייו למוסריים יותר".

ולעתיד לבוא?
"אינני יודע מה יהיה לעתיד לבוא. יש מקורות מועטים מאוד שמלמדים כי לעתיד לבוא העבודה בבית המקדש תהיה במנחות בלבד, ויש מקורות רבים שלא מציינים בכלל את האפשרות הזאת. לכן כל אמירה על מה שיתרחש לעתיד לבוא היא ספקולציה, ואדם רשאי לומר כל אשר עם לבו ביחס למה שהוא חושב שיקרה לעתיד לבוא".