אם יש משהו שאנחנו היהודים טובים בו זה הזיכרון. יש לנו יותר ימי זיכרון ותפילות יזכור מכל עם אחר בעולם. אנחנו זוכרים אירועים שקרו לפני 2,000 שנה אז איך יכול להיות שיש נושא אחד שבו הזיכרון שלנו כל כך גרוע?
כן, אני מדבר על מזג האוויר אם עוד לא הבנתם את זה עד עכשיו. כל שנה, כל קיץ, כל שיא שנשבר אנחנו אומרים את המשפט האלמותי "אין, אף פעם לא היה כל כך חם!". ובכן רבותי, היה. עזבו אתכם משיאים חריגים, הרי אנחנו חיים פה כבר כמה שנים, אנחנו יודעים היום שההתעקשות ההיא של משה לגרור אותנו במדבר (כן, אני יודע, הוא קיבל הוראות מלמעלה), הייתה רק בכדי שנתרגל.
המדינה שלנו מתחלקת לשניים: אלה שחיים במרכז ומתלוננים על הלחות ואלה שמשוויצים "אצלנו גיהינום, אבל לפחות-אין-לחות-כמו-במרכז". להבדיל ממדינות ענק בעולם בהם אתה יכול לבחור באיזה אקלים תגור, כאן הבחירה בד"כ היא בין חורף קר לבין קיץ לוהט, אין מושלם.
אבל עזבו רגע את העובדות המטאורולוגיות, בואו נדבר על איפה שיש לנו השפעה, או יותר נכון, אנחנו חושבים שיש לנו שם השפעה: התפילה.
תראו, במאה השנים האחרונות השתנו המון דברים בעולם, אבל נתמקד בדבר אחד, מזג האוויר. כן, גם הוא השתנה. אמנם לא מדובר כאן במהפכת הטלוויזיה או הטלפון, אבל יש כאן הרעה בתנאים, בואו נודה בזה. איפה שתמיד היה קר, היום קר יותר ואיפה שתמיד היה חם, היום חם הרבה יותר.
תאשימו את האוזון, תאשימו את האנושות, תאשימו את הטכנולוגיה, את איכות הסביבה, מה שעושה לכם טוב, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם. אמנם זו ארץ זבת חלב ודבש אבל היא גם נוטפת זיעה כמעט כל הקיץ, קצת פחות ממלכתי מצידה.
כבר מאות שנים שבתפילה מוסיפים את ברכת הגשם או בקשת הטל, יש בכל סידור תזכורת להגדרות הברורות, ממתי אומרים "ותן טל ומטר" ומתי אומרים "ותן ברכה" ולא זו בלבד, יש לנו גם הוראות מפורטות המסבירות מה הנוהל במקרה וטעית. חשבו כאן כמעט על הכל. כמעט.
חבל שכשניסחו את התפילה לא שיתפו בישיבה ההיא גם איזה מטאורולוג, איזה דני רופ כזה שידפוק על השולחן ויגיד להם, חבר'ה, מזג האוויר שלנו הפכפך, תזכרו את זה. הרי החורף מגיע כל שנה מאוחר יותר וכך גם מסתיים. הקיץ, איכשהו מצליח להתגנב לפעמים קצת מוקדם מדי, אבל הוא נגמר איפה שפעם היה לנו כבר גשם, אבל בתפילה לא אפשרתם גמישות. כלום.
מודה עבדכם הנאמן כי לעתים זה מרגיש קצת מגוחך להתפלל על הגשם כשבחוץ שרב ולהיפך. זה כאילו שכל העולם הבין מה קורה ורק אנחנו נשארנו קצת מאחור. אולי זה בכלל היה צריך להיות כמו הרמדאן, משתנה כל שנה. אין תאריך קבוע מראש. הרבנים מתכנסים, יושבים עם השירות המטאורולוגי וקובעים את מועדי האקלים לשנה הקרובה, מוציאים פרסום בעלוני השבת בין מודעה על פסח בדוברובניק לבין סוכות בקושטריצה הכשרה ובא לציון גואל. מסובך? לא ממש.
אבל אני לא מסתפק בזה. אם אנחנו כבר פותחים את הנושא, אז בחייאת, בואו נעשה ריכוז מאמץ בתפילות בתקופת החופש הגדול. זאת אומרת, אם כבר מבקשים, בואו נכניס בתפילה לתקופה של חודשיים את הנוסח "ותן בהיר עד מעונן חלקית עם טמפרטורות נוחות לעונה". אל תיתפסו לניסוח, אפשר לעדן אותו. אבל רגע ברצינות, הפילו עלינו חופש גדול בתקופה הכי חמה, הבנט דה ג'ואיש פיפל סאפרד אינאף? גם ככה זה לא פשוט, אז למה לא לפרגן קצת?
אתם שם בשמים, כן אתם מהוועד לענייני מזג האוויר, תעשו מערוף, תפנקו אותנו בחודשיים נעימים, שלא נזיע כמו יחמור באיזו משחקיה ושלא ניאלץ כל היום ללכת עם הילדים למסלולים רטובים. תתחשבו ושתבוא עליכם הבריכה. סליחה, הברכה.