"יש 'פקה פקה' של שבת, והאוזן החילונית רואה בו מין רעש לבן, קבוע, מיותר, מציק, מיסיונרי, שתדלני, שלא אומר שום דבר, שמנסה בסוגים שונים של שמאלץ יהודי, שלא לומר יהודוני, להיכנס לבית החילוני ובדברי מתיקה להכניס אליו ערכים שהוא לא מעוניין בהם", כך פתח אברי גלעד את הכנס האלטרנטיבי הזה, שהיה משופע פעילים חברתיים, ח"כים, סוכני שינוי ואנשים שלא אוהבים לעשות שופינג ביום המנוחה.
בהמשך דבריו הוסיף גלעד כי "לי יש הרושם שכל מיני אמנות למיניהן, מגביזון-מדן ועד החוק שמונח עכשיו בכנסת, לא שוות את הזמן ואת אמצעי הייצור שמושקעים בהן, מכיוון שהסוסים ברחו בשבת מהאורווה והם נמצאים כעת בקניון. הציבור החילוני לא יחזור צעד אחד אחורה. נולד צורך להביא משהו חדש, זווית חדשה, משהו אמיתי שיביא תועלת אמיתית לפרט מאיזה סוג של חיבור לשבת".
הכנס שנערך היום נועד לחבר את הציבור הישראלי לשבת מזווית ישראלית-מסורתית. במסגרת המיזם, שמנוהל על ידי עמותת שערים בשיתוף קרן אבי חי, ייווצרו שיתופי פעולה בין גופים וארגונים שונים על מנת לבנות פעילויות בעלות תוכן חברתי-ישראלי-מסורתי ליום השבת. אילו חיבורים? קודם תעבור הצעת החוק של טרכטנברג ואז נראה.
"הרצון של האנשים הוא ליצוק לתוך היום הזה תוכן רוחני, תרבותי, חברתי. יש שאיפה למגע עם הטבע, למשהו אחר מהיומיום הרגיל. הכמיהה הזאת היא הרוח שהולידה את המיזם הזה, והיא שתוביל אותו. כיום, השבת מצטיירת רק כשבת של עימותים ואת זה חייבים לשנות", אומר ח"כ טרכטנברג שהתגייס לשינוי הצביון הישראלי ביום הקדוש.
ואולי אי אפשר לשנות? עבר כל כך הרבה דם רע בין המגזרים במדינה בנושא השבת שלא בטוח שיהיה אפשרי לשנות את השיח סביבה.
"אין לי ספק שאפשר לשנות את השיח. אני אישית כבר עוסק בנושא שנה וחצי, ובכל פעם אני מתרשם מחדש. כולם במדינה מבינים שמיצינו את הסטטוס קוו ושהוא לא עובד עוד. הוא התפוגג לו לאורך השנים. לנסות לנופף בו כיום זה הישראבלוף הכי גדול שיש".
אתה אומר שכולם מבינים שמיצינו את הסטטוס קוו, זה כולל גם את החרדים?
"כן, לפחות בכל הקשור לסיעות החרדיות, וגם מעבר לזה. יש הבנה שאי אפשר לכפות ורסיה מסוימת של השבת על כל המדינה, וזה לא יעיל לעשות דבר כזה. גם בצד השני החילוני, יש הבנה שהשבת צריכה להיות יום אחר משאר ימות השבוע".
נשמע מעט אוטופי ולא אמין.
"תראה, אני מבין שהחרדים וחלק לא קטן מהדתיים לא יסכימו איתי על איך שהשבת צריכה להיראות, וברור לי שהם לא יכולים לתמוך בהצעת החוק שלי. עם זאת, אני רוצה לספר לך שהופעתי בפני הסיעות החרדיות ובני הבית היהודי, אפילו בפני הרבנים של מפלגת תקומה (חציה השני של מפלגת הבית היהודי), והם הקשיבו לי בכבוד. לא הסכימו, אבל גם לא הפכו את זה לזירת אִגרוף. ברגע שיש כבוד הדדי הכול אפשרי".
40 אחוז מהפריון המסחרי של הקניונים – בשבת
טרכטנברג מעדיף שבת חילונית רוחנית על פני שבת חומרית, שכנראה ככר התקבעה בציבוריות הישראלית שלנו: "זה תהליך שנמשך 15 שנה והוא רק הולך ומתעצם. כבר היום יש כל מיני מיזמים של תחבורה ציבורית בשבתות, רק שלא קוראים לזה תחבורה ציבורית. אם לא נקבע עכשיו חוק בנושא השבת, בעוד כמה שנים יהיה יותר מסחר בשבת מאשר ביום ראשון באירופה. יום חול של ממש. בחוק שלנו המסחר במרכזי קניות ייאסר לחלוטין".
בעצם יש כאן מציאות אבסורדית. הרשתות הגדולות הפרו את החוק, ובמקום לאכוף אותו מחוקקים חוק חדש.
"אתה צודק בנושא. כיום חוק יום המנוחה לא נאכף, וגם כשכן מדובר בקנס מזערי. חשוב להבין – אי אכיפת חוק יום המנוחה זה זילות שלטון החוק ומערכת המשפט. החוק שלנו יגביר אכיפה ויגיע עד לשלילת רישיון עסק אם צריך".
ורק החכי"ת הדתייה לא בעניין
מי שהשתתפה בכנס ודווקא מתנגדת לחקיקה דתית בעד השבת היא ח"כ עליזה לביא: "אני לא חושבת שצריך להוביל את הדיאלוג בחוקים – זה לא נושא לחוק, ולכן אני מתנגדת לחוק. אני נגד הצעת החוק כי היא לא ממשיכה את העשייה החברתית בתחום השבת, עשייה מדהימה, אלא לוקחת את השיח על השבת לשדה פוליטי ומלוכלך. בואו נוציא את השבת מהשיח הפוליטי – בגלל שלא פיתחנו שפה ישראלית משותפת, אנחנו חוזרים להתנהל כמו 12 שבטים. אנשים היום גרים רק ליד דומים להם", הוסיפה.
במהלך הכנס הוצגה תכנית אופרטיבית של שיתופי פעולה שאותם מנהל המיזם עם גופים כמו החברה למתנ"סים, שכחלק מהפעילויות שלה בנושא מארגנת קבלות שבת מוקדמות. נוסף אליה, מי שעוד לוקחים חלק בפעילות המיזם הם החברה להגנת הטבע וארגון הלל בירושלים – שמארגן מדי שבת קבלות שבת סטודנטיאליות, ואליהם מצטרף מיזם משותף עם משרד החינוך שנמצא בתהליכי גיבוש.
בטבע, בבית הכנסת, בקניון – שתהיה לנו שבת שלום