לאחרונה אנו עדים למאמצים אין סופיים של ראש הממשלה להשתלט על כל אמצעי התקשורת, על מנת לייצר עולם בו מושמעת רק עמדת האליטה השלטת. נסיונות אלו, לא רק שיש בהם סכנה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית אלא יש בהם גם איום חמור על הנקודה העמוקה ביותר בזהותנו היהודית - ריבוי הדעות והאמונות.
פרשת ויקרא פותחת את ספר ויקרא, המכונה "ספר כהנים", עניינו המרכזי של הספר הוא הדגשת חשיבות הקרבת הקרבנות וביסוס מרכזיותו של תפקיד הכהן בחיי האדם והחברה היהודית. אליטת הכהנים, כמו כל אליטה שלטת אחרת, הבינה כי על מנת לשמר את כוחם והשפעתם יש לייצר שיטה המרכזת את הפולחן במקום אחד על מנת למנוע שיטות מתחרות והתפתחות של מנהגים, דעות ומרכזי כח חדשים שיצמחו בפרפריה הגאוגרפית והתרבותית.
הפסוק הפותח את הפרשה משקף את רוח ספר ויקרא: "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". זהו תמצות הניסיון הכהני לצמצם את אלוהים לתוך אוהל מועד ולשים בפיו קול אחד.
אם נעשה "zoom out" ונרחיב מבטינו לתנ"ך כולו נמצא כי רבים חולקים על תפיסת האליטה הכהנית. היהדות מאז ומעולם דאגה לשחרר את האל מתוך אוהל מועד ולהרחיבו על מנת לאפשר קולות רבים ותפיסות רבות.
בספר בראשית נמצא פולחן מפוזר, ישיר וספונטני יותר. מנחת הצאן של הבל, נח המקריב מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור עד שריח הניחוח מרגיע את האל הזועם וגורם לו להבטיח שלא יכה יותר כל חי.
מחלוקת לשם שמיים - סופה להתקיים
אצל הנביאים, נמצא התנגדות עזה אף יותר לאידאולוגיה הכהנית. הנביאים ראו בהקרבת הקורבן אקט חלול וריק מתוכן, שנועד במקרה הטוב למרק את מצפונו של האדם. הם קוראים להגשמת האמונה היהודית ע"י התנהגות מוסרית ועשייה של צדק חברתי. מפורסמים בכך דבריו של הנביא ישעיהו מהפטרת יום הכיפורים המזדעזע מטקסי הצום ועינוי הנפש של החטאים וקורא להחליפם בעשיית צדק חברתי ע"י שחרור כבולים, פריסת לחם לעני ודאגה לאחינו. הקורא בפרשת ויקרא לא יכול לטעות בחשיבות הקרבת הקרבנות המפורטת בה לפרטי פרטים, לכן מפתיע לדפדף הלאה בספר התנ"ך ולשמוע את אלוהי ירמיהו ועמוס הטוען שמעולם לא ציווה על קרבנות ושבני ישראל מעולם לא הקריבו קרבנות במדבר.
ההסבר לכך טמון בעובדה שמי שאסף את המגילות השונות וקידשם בצורת התנ"ך המלא אותו אנו מכירים היום’ היו חז"ל- התפיסה החז"לית מקדשת את השיח, את ריבוי הדעות, את המחלוקת לשם שמיים שסופה להתקיים. ולכן, בחרו רבותינו, למסור לנו דרך איסוף עמדות סותרות לקובץ מקודש אחד, מסר חשוב- היהדות פנים רבות לה, לכן היו צנועים ועלובים, וגם כאשר אתם מחזיקים בדעה משלכם אל תנסו להעלים את תפיסתו של האחר, או לכפות את תפיסתכם.
חברה המונהגת ע"י ממשלה הרוצה לשלוט בתקשורת ומורכבת מקבוצות שונות המתאספות סביב העיתון, אשר מספק להם יום יום סיקור על פי השקפת עולמם, היא חברה מפחידה ומסוכנת, הזקוקה לתזכורת לכך שמדינת ישראל ביקשה לבסס את ערכיה המוסריים לא על רוח כהני ישראל, אלא על רוח נביאי ישראל רודפי הצדק ודורשי השלום! שבת שלום.
הכותב הוא סמנכ"ל בינה - התנועה ליהדות חברתית וראש רשת הישיבות החילוניות