לחץ, שמחה, אהבה, התרגשות ועצבים, כל אלה מתנקזים ליום המשמעותי בחיינו - יום החתונה. אם בעבר, כל חתונה הייתה דומה לשנייה ולא היו כמעט הפתעות, היום הדברים השתנו. רחל (שם בדוי), נשואה 12 שנה מספרת כי לקראת החתונה שלה, היא ידעה בדיוק מה הולך לקרות לפני, במהלך ואחרי: "לא היו הפתעות כשהודענו שאנחנו מתחתנים. היו אירוסין פלוס המתנות הקבועות לחתן - שעון או ש"ס, לכלה - תכשיטים מצד הורי החתן. ההורים היו אלה שסיכמו על הוצאות החתונה וקבעו כמעט את הכול - כולל תפריט ומיקום, הייתה להקת חתונות, היו ריקודים מופרדים והיה קטע אמנותי שהורכב משיר שהקריאו לנו החברים, היום כבר עושים קליפים מושקעים ויש די־ג'יי נוסף על הלהקה". אכן עולם החתונות השתנה ומשתנה כל הזמן ברוח התקופה.
אבי גולדברג (37) מפיקת אירועים בעסק המשפחתי "דברה גולדברג - הפקת אירועים", מספרת כי היא עוד זוכרת את האירועים המינמליסטיים בחתונות כשהיא הייתה נערה והיא הגיעה מארצות הברית היישר לאירועים הצנועים בלבנט. "עלינו לארץ מארצות הברית, ואימא שלי עבדה בהפקת חתונות, ואני זוכרת אירועים כל כך מצומצמים שהיה רק פרח על כל שולחן וזה היה מה שמקובל. לא הייתה מחשבה לשדרוג האירוע. לא הייתה מחשבה על לקחת מישהי לארגון האירוע. כל הפקת האירועים השתנתה בצורה דרסטית. בעבר רק האליטות לקחו מפיקים וזה היה נחשב מאוד יוקרתי ואפילו סנובי, ועכשיו זה הפך לסטנדרט".
אילו עוד דברים הפכו לסטנדרט?
"פעם בחתונות דתיות לא הייתה מחשבה על סידורי שולחן עם שמות. אנשים היו מתיישבים על בסיס מקום פנוי. כיום, רוב האנשים רוצים סידור מבעוד מועד. גם המחיצה נהפכה להיות קטע עיצובי מטורף, כי אומרים אם יש מחיצה שהיא תהיה בקטע עיצובי מושך. אנשים שמים דגש על אוכל, רוצים לדאוג לאורחים שלהם ומשקיעים בזה. בכלל, אני חושבת שהשינוי המשמעותי הוא שהחתן והכלה הרבה יותר מעורבים ועושים דברים לבד. בדור שלי ההורים ניהלו את העניינים. היום זה מאוד השתנה. החתן והכלה הם אלה שמכתיבים איך החתונה תיראה".
לרכישת מנוי למגזין "נשים" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן
8,000 שקל זה הסטנדרט
נעם אינגבר (23) סטודנטית לעיצוב אופנה בבצלאל מאורסת לדור והשניים עתידים להתחתן בספטמבר. אינגבר מספרת כי אומנם ההורים משני הצדדים, הלכו לבדוק את מקומות החתונה, אבל רק בגלל שלה לא היה זמן ("תקופת המבחנים") ובעלה לעתיד היה בצבא. ההורים נשלחו למספר מקומות שדור ונעם מצאו באינטרנט וחזרו עם שלוש אופציות ראויות מתוכם היא וארוסה בחרו. "לי היה חשוב להתחתן בגן אירועים באזור המרכז וביום חמישי".
אילו גימיקים את מכירה?
"מבחינת גמיקים - אני עושה למשל עמדת שזירת פרחים בקבלת פנים - העמדה תציע שרשראות פרחים, סידורי שולחן וסידורים לשיער. עמדת תמונות מגנט הפכה לחובה כבר בכל חתונה, אבל עכשיו יש עמדת צילום סלפי שזה אומר שיש מראה ואת עומדת מולה, לוחצת ויוצאת תמונה שלך. אני מכירה אטרקציות כמו סירת פירות אקזוטים שנכנסת באמצע רחבת הריקודים לטובת האורחים וגם קיר דונאטס שמגיע בשעות מאוחרות לרחבה".
אינגבר מספרת כי השוני הכי גדול שדור המילניום מביא לאירועים הוא הקִדמה הטכנולוגית לתוכה הם נולדו. "הכול הולך להיות אינטרנטי בחתונה שלנו, אני לא מדברת על אישורי ההזמנה שכולם כבר מאשרים דרך האינטרנט, זה אצל כולם. אנחנו משתפים פעולה עם חברה שמקימה לנו אתר של החתונה שלנו. תוך כדי האירוע אורחים יוכלו לצלם תמונות מהחתונה וישר להעלות את התמונות לאתר".
גם אצל שיפרית אדרי (34) מחולון, סטייליסטית אישית ומטפלת קלינית שעומדת להתחתן ביוני, האינטרנט שיחק תפקיד מאוד גדול באירוע, יותר נכון הרשת החברתית פייסבוק. "ברגע ששינתי את הסטאטוס בפייסבוק ל'מאורסת' התחלתי לקבל מודעות של כל הספקים הקשורים לחתונה".
זה לא מעצבן?
"זה מעצבן כי סגרתי הכול וזה גרם לי להתבלבל, אבל זה גם עזר לי כי רציתי להתחתן ביוני, ביום חמישי שזה היום הכי פופולארי, חיפשנו מקום דרך חברים ומכרים ולא מצאנו. רגע לפני הלחץ הגדול פתאום קפצה לי מודעה בפייסבוק עם לוקיישן של חופה על רקע הים, בהרצליה, וזה היה החלום שלי - להתחתן על רקע הים, באותו השבוע סגרנו שם".
אדרי מספרת כי היא גם חברה בקבוצה כלות שנקראת כלות DIY
(Do It Yourself)"זה כמו אִמהות משקיעות - רק בכלות. היום ממציאים כך כך הרבה דברים כמו לחלק לאורחים בכניסה קשתות וצהלולנים. יש אינסוף רעיונות, ההשקעה לא נגמרת וזה תמיד נחמד לראות מה הולך אצל האחרים. אני גם חברה בקבוצה 'מאורסים ומאורסות בדרך לחתונה' קבוצה של 25 אלף איש ששם מכירים וממליצים על צלם, אולם ועוד".
לרכישת מנוי למגזין "נשים" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן
בואי נדבר על שמלה, בתור סטייליסטית ידעת מה את רוצה?
"ידעתי את הכיוון, ובסוף סגרתי משהו שונה לחלטין. ב־2017 בעולם הכלות מאוד טרנדי הסגנון הבוהמי, אבל הבן זוג שלי ממש נבהל כשהראיתי לו תמונות השראה והוא פחד שאני איראה יותר מדי טרנדית ופחות כלה".
אדרי מספרת כי את השמלה היא שכרה ב־6,000 שקל ומפני שהיא עברה דרך יחסית קלה בתחום השמלות, היא רוצה להקים שירות בו תלווה כלות עד שימצאו את השמלה שתתאים להן בתקציב ובסגנון. "בכלל כל העולם של החתונות הוא סופר יקר, כל ספק ששומע שמדובר בחתונה מעלה את גובה התשלום. ככה זה עובד. בתחום השמלות, דווקא 6,000 שקל נחשב מעט לשמלה של מעצב. יש מעצבות שהשמלות שלהן מתחילות ב־14 אלף שקל. אם נלך אחורה בזמן, גיסתי הוציאה לפני שמונה שנים 8,000 שקל וזה אז היה נחשב המון, היום זה ממש הסטנדרט".
לרכישת מנוי למגזין "נשים" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן
השמלה לא צוברת אבק
שרון צדוק (32 רווקה) ורותם בוסאני (33 נשואה פלוס שתיים) הקימו לפני שנה סטודיו חברתי ראשון למאורסות ולכלות שנקרא "יוצאות מהארון". הסטודיו מציע שמלות כלה יד שנייה למכירה בחצי מחיר מכלות שרוצות להחזיר חלק מההשקעה, לאושש מעט את מצב חשבון הבנק ואילו המאורסת שמחפשת שמלה, יכולה לקנות שמלה של מעצב בסכום נמוך בהרבה ממה שמציעים.
הכול החל כששרון חיפשה לאחותה שמלת כלה באינטרנט. "אחותי לא רצתה לעשות סיפור מהשמלה והיא ביקשה ממני למצוא לה שמלה יד שנייה כדי לא לשלם הרבה. היא רצתה להוציא עד 3,000 שקל".
שרון, אחות טובה, ישבה וחיפשה ובסוף מצאה שמלה של בחורה שהתחתנה לפני מספר שנים. השתיים נסעו אליה הביתה, והשמלה למרבה השמחה התאימה. גם המחיר. "קנינו ב־2,500 שקל שמלה של מעצב שבפועל עלתה 15 אלף שקל". אחרי החוויה המכוננת, שרון הבינה שיש נשים רבות שאין להן מה לעשות עם שמלות הכלה ויש מאורסות שמחפשות שמלת כלה ולא רוצות להשקיע סכומי עתק, והופ המוח היהודי החל לחשוב על סאטרט אפ.
כאן נכנסה רותם לתמונה, רותם במקצועה היא מעצבת. השתיים למדו ביחד בתיכון, אבל נפגשו לאחר כמה שנים, והן החליטו לנסות להרים אירוע חד פעמי למכירת שמלות כלה יד שנייה. "פרסמנו בפייסבוק שאנחנו עושות יריד חד פעמי של שמלות כלה יד שנייה. הזמנו נשים שרוצות למכור את שמלות הכלה שלהן ומאורסות שמחפשות שמלות, ללא סלקציה, כל מי שרצתה באה. הגיעו כמה עשרות ובסופו של האירוע נמכרו 30 שמלות. הבנו שיש צורך, נשים רוצות להעביר את השמלות הלאה וכלות רוצות לקנות יותר בזול ולכן פתחנו סטודיו למכירה וקנייה של שמלות כלה יד שנייה בין גבעתיים לתל אביב".
למה לדעתך הצורך לא נענה עד היום?
"כי כל המוכרות מפוזרות בארץ, וכל התהליך של חיפוש השמלה שתתאים, להיכנס לנשים הביתה, להתחיל להתמקח על המחיר, זה יכול להיות מביך ולא נעים. בכלל, קשה לי עם המונח 'שמלות כלה יד שנייה' כי מדובר בשמלות שלבשו אותן למשך כמה שעות ויש גם מעצבים שמשכירים/מוכרים שמלות שהיו בשימוש".
אז איך מוכרים לכן שמלות?
"מישהי רוצה למכור שמלת כלה והיא יוצרת איתנו קשר, אנחנו שואלות אותה לגבי השמלה, מספיק שהיא תהיה במצב טוב ויפה, היא לא חייבת להיות של מעצב נחשב. היא מגיעה עם השמלה אחרי ניקוי יבש, אנחנו חותמות על חוזה בו אנחנו מגיעות למחיר ריאלי יחסית למה שהיא קנתה. השמלה תחת אחריותנו ואז אחרי המכירה אנחנו צריכות להעביר את הכסף תוך 48 שעות למוכרת. החוזה תקף לשלושה חודשים, אם היא לא נמכרה אנחנו פותחות שוב במשא ומתן לגבי המחיר".
כמה שמלות יש לכם?
"המקום מוגבל ל־250 שמלות, אנחנו לא רוצות שיהיה מפוצץ".
טווח מחירים?
מ־2,000 שקל ועד 5,200 שזו השמלה הכי יקרה. ושוב, קנית שמלה? את יכולה להחזיר אותה אלינו ולקבל 50 אחוז ממה ששילמת. כולן יוצאות מרוצות, המאורסת קנתה שמלה במחיר שפוי, הכלה החזירה חלק מההשקעה והכלה יכולה לשוב ולמכור אותה שוב".
מתוך גליון 224 של מגזין "נשים".
לרכישת מנוי למגזין "נשים" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן