יותר ויותר סינים קוראים לעצמם בשמות עבריים, לימודי יהדות וישראל פורחים במיטב האוניברסיטאות בסין, ומאות סטודנטים סינים ומזרח-אסייתים באים לישראל כדי ללמוד ננו-טכנולוגיה והנדסה ועל הדרך נחשפים לפלאפל ולמזג הים-תיכוני.
אלה הם רק חלק מגלי ההדף של פריחת התרבות היהודית בסין ובמזרח אסיה בעשור האחרון, פריחה הנשענת על היסטוריה של מהגרים יהודים שהגיעו לסין ולמזרח אסיה, בנו קהילות חזקות ועשירות והשתתפו בהקמת הונג קונג וערי נמל נוספות. מהם שורשי "הקדחת היהודית" שתוקפת את סין בשנים האחרונות, מה הסינים חושבים עלינו ואיך קרה שהרמב"ם תורגם לסינית – כל התשובות בכתבה שלפניכם.
ההסכם הסיני של נתניהו
mako יהדות מפרסמים כאן לראשונה כי במסגרת המשלחת הממלכתית לסין בראשות רה"מ נתניהו, נחתמו הסכמים היסטוריים לשיתוף פעולה אקדמי בין המדינות. בין היתר יוקמו מחלקות ללימודי ישראל ומדעי היהדות בכעשר מהאוניברסיטאות הגדולות בסין, ובוגריהן יגיעו להמשך מחקר ולימוד באוניברסיטאות בישראל.
כדי לנסות ולפצח את הבום התרבותי הזה, פנינו לאחד הסטודנטים שהגיעו לארץ לצורך מחקר במדעי היהדות. עמוס, סטודנט בן 26 מסינגפור שלומד כאן בפקולטה למדעי הרוח בבר אילן, כותב מחקר העוסק בזהותם היהודית המשתנה של הסוחרים היהודים שהיגרו מבגדד בתחילת המאה ה-20 להודו, לבורמה, לסינגפור ולסין.
למה נמשכת דווקא ללימודי ישראל ויהדות?
"בלימודי התואר הראשון שלי עסקתי בקהילה היהודית-בגדדית בסינגפור. אנשים לא יודעים, אבל היה לנו ראש ממשלה יהודי-בגדדי (דיוויד מרשל, עו"ד יהודי בגדדי, היה ראש הממשלה הראשון של סינגפור) וזה לא במקרה. גם לא במקרה יש קהילה יהודית בסינגפור ושני בתי כנסת. למדתי עברית והתחנכתי על ברכי האמונה הנוצרית. ההורים קראו לי עמוס כי הם נוצרים אדוקים ולקחו את השם מן התנ"ך. בגיל 15 קראתי את התנ"ך ולמדתי על יהודים, ובכנסייה לימדו אותנו שעלינו לאהוב את ישראל ולהתפלל למענה. לכן הגעתי למחקר הזה".
אתה נמצא כאן כבר כמה חודשים, איך הציפיות שלך פגשו את המציאות הישראלית?
"לפני שהגעתי שמעתי על ישראל סופרלטיבים מכאן ועד להודעה חדשה – סטרט-אפ ניישן, היי-טק ניישן, וכשבאתי לכאן הייתי בשוק מהביורוקרטיה. יש לי קצת שוק תרבותי בכל הנוגע לביורוקרטיה כאן, למשל בבנק, כל נורמות השירות. כשחיפשתי עבודה למדתי משפט: 'לא כועס – לא עבודה', כשזה נוגע לעזרה בהתמצאות, פתאום אף אחד לא יודע ושולחים אותך מאחד לשני. עם זאת, כל עוד אתה לא מבקש עבודה, זה מאוד נחמד. קל לדבר עם אנשים ברחוב סתם בזמן אכילת פלאפל. אנשים זורמים ב'סבבה', יודעים להירגע בקלות, וזה ממש 'אחלה' בעיניי".
אתה מתגעגע הביתה לסינגפור?
עמוס: "כן, אני מתגעגע לאוכל. האוכל האסייתי כאן מאוד יקר".
ד"ר דניאלה גורביץ' מובילה את המיזם האקדמי פורץ הדרך שבמסגרתו פועלות כשמונה תכניות כאלה באוניברסיטאות שונות ברחבי סין ומדברת על כמאות סטודנטים שילמדו בהן: "הם תופסים אותנו כאנשים מאוד חכמים ומה שבעיקר מעניין אותם הוא החדשנות; הם קולטים את ישראל כמרכז היזמות העולמי ולתפיסתם זה חלק מהדי-אן-איי התרבותי-יהודי שלנו".
במהלך ביקור המשלחת האחרונה, ערכו הסינים מעין תערוכה עם מוצגים המפגישים בין התרבויות, ובין היתר הוצגו עותקים של מורה נבוכים ומשנה תורה לרמב"ם, מתורגמים לסינית, לתדהמתו של רה"מ נתניהו.
כיצד הגיע הרמב"ם לסין?
ד"ר גורביץ': "באוניברסיטת שנדונג יושב פרופ' פו יו דה עם צוות של סטודנטים סינים לפילוסופיה יהודית, ויחד הם מתרגמים לסינית את הרמב"ם, את 'כוכב הגאולה' של פרנץ רוזנצוויג ועוד חיבורים פילוסופיים בעברית ובגרמנית. פרופ' ג'רמיה מנג מאוניברסיטת ננג'ינג תרגם את התנ"ך לסינית ואף קרא לעצמו ירמיהו".
קדחת יהודית: להשיב עטרה סינגפורית ליושנה
עמוס, הסטודנט הסינגפורי, מסביר על נתיב הגעת תורת הרמב"ם: "לאורך העשור האחרון יש תופעה תרבותית של "קדחת יהודית", כמו שאני מכנה את זה. זה חלק ממאמץ ממשלתי כולל בסין להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב לסין ולתרבות הסינית את גדולתן, משהו בסגנון "Make China great again". הם עושים זאת בעיקר באמצעות המחקר האקדמי, ולשם כך רוכשים ידיעות מהתרבויות הקלאסיות – יוון, מצרים והציוויליזציה העברית הקדומה".
_OBJעמוס, ירמיהו... זה נפוץ לתת שמות עבריים?
ד"ר גורביץ': "הקרדיט לא שייך רק לנו, זה מנהג סיני מקובל מהזמן שבו הסינים נפתחו למערב. הם הבינו שיש להם שמות שהמערביים לא מסוגלים להגות, ורבים ממי שיש להם ממשק עם תרבות המערב מחליפים את שמם. סטודנטים לספרות אנגלית יקראו לעצמם סטפני, דיוויד או אדוארד, וסטודנטית לצרפתית, למשל, תקרא לעצמה קרולין".
במסגרת פרויקט נוסף שנחתם עם אוניברסיטת סי סו במחוז צ'ונג צ'ינג, הסטודנטים הסינים לומדים במכינה אינטנסיבית בת שנה בסין, ובמסגרתה הם לומדים מבוא ללימודי ישראל בעברית. כבר בתחילת השנה האקדמית הבאה הם יגיעו לישראל וילמדו לתואר ראשון רב-תחומי ולימודי ישראל באוניברסיטת בר אילן. גם לסטודנטים שם יש שמות ישראליים כמו שרון, שחר, בר, שלמה וכו', שמות שהעניק להם המרצה הישראלי, ארז לוין.
מייהדים את סין?
ארז לוין: "ראשית, סין היא מדינה מאוד פרו-יהודית, במובן שיש הערצה מאוד גדולה כלפי יהודים, כלפי החדשנות והאינטליגנציה שהם מייחסים ליהודים. עדיין מדובר בסטריאוטיפים, אבל מאוד לטובתנו. שנית,
הנוצרים החדשים בסין הם בעלי להט של חוזרים בתשובה היות שהם לא גדלו עם הדת שלהם ולכן הם מתעניינים בכל מה שקשור לתנ"ך וליהדות. כמובן, אסור גם לשכוח שהסינים והיהודים הם בין העמים הבודדים בעולם שהתקיימו לפני 3,000 שנה ועדיין שומרים על מסורת רציפה עם העבר. אחת הדתות המסורתיות בסין – הקונפוציוניזם, מקבילה ליהדות בהרבה מובנים כמו בנושא החוקים, האתיקה ואפילו ביחס למוות".