כשמראות האימים מחאלב וסביבותיה החלו לטפטף לרשת לא הייתי מסוגלת יותר להסתפק במבט אוהד בצירוף "לייק" ולהמשיך כרגיל. הרי אצלנו זה צרוב בבשר - הכאב, הרעב, אדישות העולם.
התמונות האלה תפסו אותי בדיוק בזמן שניצבתי על חורבות בית הורי שבנווה צוף, שנשרף כליל בגל השריפות שפקד לאחרונה את הארץ. המומה מול האודים המעשנים שהיו ביתי, משותקת מול אכזריות האובדן ועטופה בידיים המושטות לעזרה מכל רחבי הארץ, הבנתי שהגיע הזמן להתעורר ולהושיט יד גם מעבר לגדר. המלחמה בסוריה, שנמשכת כבר יותר משש שנים, פרמה את חייהם של מליוני אנשים שחיים היום חיי פליטות - בלי בית, בלי ביטחון ובלי עתיד.
הרגשתי שהגיעה שעתנו לזעוק למענם. לזעוק על אלפי האנשים שלכודים במצור, על ההוצאות להורג ברחובות, על השמים הממטירים אש ללא הפוגה ועל אישה אחת שמבקשת מהאיש שלה, כחסד אהבה אחרון, לשים קץ לחייה – כדי שלא תיאנס. ועוד אישה ועוד אחת. ועוד. ועל הילדים - אלפי ילדים יתומים, אבודים, קרועים, נשרפים חיים. לכודים. ומי יודע את שמם.ועל העולם שאומר "לא עכשיו, לא חשוב". ועל פוטין. ועל אינטרסים. ועל "הם גם ככה שונאים אותנו". אבל אין דבר כזה "העולם". זה אנחנו. אנחנו "העולם".
באופטימיות ועם אמון בעם המיוחד
התלכדנו, כמה אנשים פשוטים שהכאב הזה לא נתן להם מנוחה, והחלטנו לפעול. רובנו לא הכירו כלל אחד את השני קודם לכן. אנחנו מגיעים מרקעים שונים ומגוונים באטמוספירה הישראלית אבל כולנו הבנו שעכשיו תורנו לעשות ולשנות. חיפשנו את הנתיב הנכון ביותר, שיאפשר לנו להושיט יד אל מי שנדמים כאויבים המרים שלנו. במציאות המורכבת בסוריה, בה סיוע לכל צד הוא על חשבון ולעומת הצד השני, החלטנו שאנחנו מתמקדים בילדים. סיוע לילדים נתפס לנו כנכון ביותר, כהכרחי.
באופטימיות ועם אמון בעם המיוחד שלנו פתחנו באמצע הלילה קמפיין לגיוס המונים באתר "מימונה" והזמנו את כל מי שחפץ בכך להצטרף אלינו ולהושיט יד מעבר לגדר. היעד שהגדרנו לעצמנו היה 600 אלף שקל אבל בזכות ההתגייסות המדהימה והמהירה של העם שלנו הגענו לזה בתוך ימים בודדים וכעת אנחנו עומדים על יותר מ- 1,300,000 שקלים. בעזרת ארגון IFA בראשות גל לוסקי העברנו את המשלוח הראשון של תרופות וציוד הומניטרי ואנחנו עובדים כעת במרץ רב על המשלוחים הבאים.
מידי אנחנו נתקלים באירוע מרגש נוסף שמתחולל בעקבות הפרויקט: ילד בין עשר שתרם את דמי החנוכה שלו, אדם שהקדיש את תרומתו לאביו ואמו שנספו בשואה. תרומות מגיעות גם מקהילות יהודיות ברחבי העולם וטלפוני תמיכה והודיה מגיעים גם ממקומות לא צפויים מעבר לגבול.
אני מאמינה שלצד הסיוע הקונקרטי וההכרחי למען הילדים, ההד הציבורי שהנתינה היהודית הפשוטה הזאת עושה בעולם חשובה מאוד כשלעצמה. אני מזמינה את כל מי שחפץ בכך להצטרף אלינו, להושיט יד ולתרום. חפשו אותנו ב-#הסוריםעלהגדרות.