יהדות
איור: שבי

מי שמאמין (לא) מפחד

בסופו של יום הילדים שלנו יעשו את הבחירות שלהם, הפער שייווצר בינינו הוא בלתי נמנע ולא משנה אם נתלה את האושר שלהם בהצלחת או כישלון החינוך שנתנו להם

שוקי ברקן | | פורסם 14:11 08.02.17 

עצמו לרגע עיניים ודמיינו את הילד שלכם גדל הפוך מהדרך אליה חינכתם אותו.
כשאני אומר "הפוך מהדרך" אני לא מדבר על דתי<>חילוני. עבור רוב ההורים שומרי המצוות "ההפך" שאני מדבר עליו הוא דתי אבל מזרוחניק או חרדי או חרד"לניק ולא חילוני גמור, אז הסתכלו פנימה ונסו לדמיין את הילד שלכם בתלבושת ובחברה שהכי לא ייחלתם לה. הצלחתם? יופי!

עכשיו חישבו טוב טוב, מה הדבר שגרם לי בתמונה הזאת את הפחד האמיתי? האם הפחד הוא שהילד שראיתי בדמיוני אינו ילד מאושר, כמוני? או שמדובר בפחד אחר, הפחד שהילד שראיתי הוא דווקא ילד כן מאושר? והפחד נובע דווקא מהאושר שלו במקום שאני כ"כ סולד ממנו.

כי אם הילד שלי יבחר בדרך שונה לחלוטין משלי ועדיין יהיה מאושר זה מעמיד בסימן שאלה גדול את הקרקע המוצקה שהוריי חינכו אותי אליה ועליה.

ואולי החינוך שקיבלתי אני מהוריי הוא טוב ויפה עבורי אבל פחות עבור הילד שלי שגדל בתקופה ומקום אחרים?גבולות הגזרה של המילה "חרדי", "מזרוחניק" ו"חרדלניק" וכו' זזים ומשתנים ללא הרף. המורכבות של הנודדים מתת-מגזר לתת-תת-מגזר והפאזלים שנוצרים בעקבות הפסיפס האמוני המרהיב הזה לא נכנסים בהגדרות של ההורים שלנו.

כשההורים הדתיים-לאומיים שלנו דיברו על "חרדי" הם לא דיברו על בחור בנח"ל החרדי או במכללה לשילוב חרדים. הם דיברו על בחור שנמצא בישיבה/כולל מהבוקר עד הערב ובז לערכי המדינה. כשההורים החרדים שלנו דיברו על "מזרוחניק" הם דיברו על בחור ישיבה שרצה קצת "להתקלקל" ולעבוד, להיות "מודרני", אז עשה צבא ועל הדרך החליף כיפה.

הפער הוא בלתי נמנע

איפה ההגדרות האלה היום כשחרדי שעובד הוא לא בהכרח שבבניק ומזרוחניק הוא לא בהכרח נער גבעות וכן הלאה? לכן, הפחד האמיתי שלנו כיום הוא הפחד לגלות שהזר והשונה מאושר יותר מאיתנו.

כי אם ההגדרות של ההורים שלנו לא עומדות במבחן הזמן אז גם הדמוניזציה שיצרנו כלפי הזרים והשונים מאיתנו חסרות רלוונטיות ואז אנחנו למעשה חוזרים אחורה, לתקופת ההתבגרות המבלבלת והמלחיצה שדרשה מאיתנו לעשות את הבחירות שלנו מול עצמנו יום יום שעה שעה, תקופה מתישה ששמנו מאחורינו בחדווה ואנחנו לא רוצים לחזור אליה, כי אין לנו כוח לחזור אליה, נפשית ופיזית, אבל היא בלתי נמנעת. כי בסופו של יום הילדים שלנו יעשו את הבחירות שלהם, הפער שייווצר בינינו הוא בלתי נמנע ולא משנה אם נתלה את האושר שלהם בהצלחת או כישלון החינוך שנתנו להם ביזע.

כשיצא שירו של אייל גולן "מי שמאמין לא מפחד" אמר עליו ברדיו ידידיה מאיר: "גיספן ידידי, יש לי חדשות בשבילך: מי שמאמין מפחד. ועוד איך מפחד. ואתה יודע ממה הוא כ"כ מפחד? - את האמונה - לאבד!"