שאלת עיצוב מעמד הנישואין עולה על הפרק עם חזרת עונת החתונות. אחת השאלות שמטרידות חלק מהזוגות הבאים בברית הנישואין היא כיצד להביא לידי ביטוי את השותפות של נשים במעמד החופה. נקודת המוצא המשותפת לרוב הזוגות הללו היא הדרישה הבלתי מתפשרת לחופה וקידושין כדת משה וישראל.
עם זאת, השאלה היא כיצד מביעים את השינוי החברתי שהתחולל בלי לפגוע בקדושת המעמד. כל זוג כזה מוצא את המזור שלו למתח הזה. לא אוכל להיכנס כאן למכלול ההצעות היצירתיות ואתייחס רק לחלק. מבנה החופה הוא כזה שבתחילתו נעשה מעשה הקידושין (שלאחריו האישה אסורה על כל העולם), ותכף לאחר מכן – הנישואין, שהוא הכנסת האישה לבית בעלה וההיתר של האישה ולבעל לחיות חיים משותפים. בעבר היו עושים את מעשה הקידושין (הקניין שנעשה היום באמצעות הטבעת) וכעבור שנה של הכנות בני הזוג היו נישאים. אלא שראו שהדבר גורם לתקלות לא מועטות, ולכן איחדו כיום את שני העניינים תחת החופה בזה אחר זה, וכדי להבחין בין שני החלקים הללו קוראים את הכתובה בין הקידושין לנישואין. למעשה היה אפשר לבחור גם כל אפשרות אחרת להפסיק בין החלקים: בתפילה ובקשה, בשירה וכדומה. אלא שהכתובה היא מעניינה של החופה ולכן זהו המנהג. אך כיוון שקריאת הכתובה היא בבחינת הפסקה בלבד ולא עניין מהותי לעצמו הרי האישה יכולה לקרוא את הכתובה.
הברכה השמינית
עניין אחר שנעשה בחתונות שונות כדרך לשלב נשים בחופה הוא מה שנודע בכינוי העממי "ברכה שמינית". מקור הברכה הזו בסידור רב עמרם גאון, שהוא הסידור העתיק ביותר המצוי בידינו בנוסח מלא. שם, בתוך סדר החופה, תכף אחרי שמובאות שבע הברכות, מובאת ברכה נוספת. ברכה זו שונה וחריגה, ועיקרה איחול לבבי וחם לבני הזוג לחיים עשירים ומלאי משמעות. אין בה "שם ומלכות", כלומר, היא לא כוללת ניסוח רגיל של ברכה (ברוך אתה ה'). מכיוון שברכה זו אינה מסדר שבע הברכות ואין בה שם ומלכות והיא אינה חלק מסידור החופה והקידושין כמקובל, ומצד שני יש לה עוגן במקורות קדומים ונוסח ברור ומדויק שהופך אותה לטקסית, ניתן לכבד באמירתה גם נשים. מובן שניתן לעשות זאת לאחר שבע הברכות כהוספה שלאחר הנישואין וכאיחול.
יש הנרתעים משתי האפשרויות הללו, הן מהענקת האפשרות לאישה לקרוא את הכתובה, מכיוון שרואים בכך פגיעה במסורת, והן מאמירת ברכה נוספת על רצף שבע הברכות, מכיוון שהדבר עלול להטעות את הקהל לחשוב שמכבדים אישה באמירת ברכה של ממש. לכן יש אפשרות אחרת שיושמה בחתונה במשפחתנו.
אפשרות זו היא לאחד בין שתי ההצעות. תכף לאחר קריאת הכתובה (על ידי גבר) וכהמשך לאותה "הפסקה" שבין הקידושין לנישואין לכבד אישה באותה "ברכה שמינית". בשלב זה עוד לא התחילו שבע הברכות, וממילא נתונים בתוך פסק זמן מסוים מן החופה, וזהו הזמן המתאים לשלב בו אמירה נוספת בפרט אם היא קדומה ויפה. וזה נוסח הברכה והאיחול שבסידור:
כהיום הזה בירושלים –
ירבו שמחות בישראל, וינוסו אנחות מישראל,
ירבו בשורות טובות בישראל, ירבו ישועות בישראל,
ירבו נחמות בישראל.
תרבה אהבה בישראל, תרבה ברכה בישראל,
תרבה גילה בישראל, תרבה דיצה בישראל,
ירבה הוד בישראל, ירבה ועד בישראל,
ירבו זכות בישראל, ירבה חתן בישראל,
ירבו ימים טובים בישראל, תרבה כלה בישראל.
יצליחו חתן וכלה, ישמחו שניהם זה עם זה
ויעלצו שניהם זה עם זה,
ישמח חתן בכלה וכלה תשמח בחתן.
ברוך אתה משמח חתן בכלה וכלה בחתן.
מתוך גיליון 228 של מגזין "נשים".