הרב שג"ר ז"ל היה אחד השופרות ללחשושים הללו המבקשים לראות מה יצמח מלימוד התורה של נשים, ומה תהיה הבשורה הייחודית שלו. הרב שג"ר כתב באחד ממאמריו על תחיית לימוד התורה, והציע שלימוד התורה של נשים יצמיח למידה רעננה שיש בה להאיר זוויות נשיות בתורה, כאלו שלא נלקחו בחשבון עד לדורנו. המאמר בזמנו עורר מספר תגובות בין נשים לומדות. בחלק מהמקרים הוא עורר כעס על הדרישה לסוג לימוד מסוים. נשים לומדות ביקשו לעצמן את החופש לבחור כיצד ללמוד. בקרב חלק מהנשים התגובה הייתה של לחץ משום כובד הנטל, המעמסה וההכרח לעמוד בציפיות; ואילו אצל נשים אחרות נערך דיון על עצם ההבחנה בין נשים לגברים, כשביסוד ניסיון לכפור בהנחה שנשים וגברים לומדים בדרך שונה.
אנחנו נמצאים בנקודת זמן שבה עולם לימוד התורה של נשים הפך יציב, הוא אינו זקוק לאישור עוד, הוא פשוט קיים. במקביל כבר צומחים מתוכו פירות לא מועטים. אומנם, ברובם הגדול הפירות הללו עדיין חבויים בין כותלי בתי המדרש השונים. נשים מלמדות וקשה לדעת מה מתרחש בתוך השיעור, והאם מתפתח שם לימוד שהוא שונה מזה שבין כותלי הישיבות. אך חלק מן הפירות כן פורץ החוצה, בדרך של כתיבת מאמרים, כשהדבר הבולט הוא עצם הצפת נקודת המבט של נשים. יחד עם זאת, קשה לומר אם הלכי החשיבה והשפה ייחודיים ושונים. אני רוצה להציע לבחון כיצד תואר לימוד התורה על ידי חז"ל כבסיס לכיוון מחשבה בנושא.
לימוד תורה לאנשים שחיים חיים מלאים
פרק ו במסכת אבות נקרא פרק "קנין תורה". ושם, בפרק זה, נמצאת משנה המציגה 48 דברים שצריכים לאפיין את מי שלומד תורה - "שמיעת האוזן, עריכת שפתים, בינת הלב" והרשימה ארוכה. אני רוצה להבליט קטע מן הרשימה הזו ולבחון את מה שעולה ממנו. המשנה מזכירה ומפרטת: "במיעוט שינה, במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, במיעוט דרך ארץ". במבט כללי על הדברים, נראה שחכמים סברו שקניין תורה תלוי בהתרחקות מחיים חברתיים, מחיי משפחה, מחיי עושר תוססים. אדם שרוצה שהתורה תזרום בדמו, שהיא תחיה אותו, צריך לנשום תורה ותורה בלבד. המודל הזה של אדם מסוגר הממעט ביצירת קשר עם הבריות ועם בני משפחתו, מורם מעם ומנותק מן העולם הוא מודל שאני מסופקת אם הוא עדיין המודל הראוי גם בישיבות. מעטים הם אלו בימינו אנו שמקיימים חיי סיגוף ופרישות ורואים בכך אוטופיה. להפך. בדורנו הולכת וקונה לה שביתה התפיסה וההבנה שלימוד תורה נשגב ומדויק יושג דווקא בידי אנשים שחיים חיים מלאים, שמבינים בהליכות עולם ולא רק בש"ך וט"ז ולא רק מפלפלים ב'קצות' ו'נתיבות'. האמונה שסודה של תורת הדור נמצאת בין קפלי החיים ובמקומות בהם משתלבת התורה בחולין: היא להם לפה, והם לה, לפירוש וביאור. ייתכן שייחודו של הדור הזה אינו בכניסת נשים לעומקה של סוגיה, אלא שכניסתן צומחת על רקע שינוי כללי שחל בתפיסת מרכזיותה של התורה בחיים עצמם.