יהדות

הקמע הוא שלנו: מצעד הקמעות של הספורט הישראלי

הפעם האחרונה בה נבחרת הכדורגל של ישראל העפילה לטורניר נחשב הייתה אי שם בשנת 1970, אז העפילה הנבחרת הלאומית אל טורניר המונדיאל שנערך במקסיקו. מאז עברו הרבה מים בירדן וגם שחקנים וטורנירים, ולישראל אין ייצוג ולו הקטן והשולי ביותר בכל אלה. בצר לנו, החלטנו לצאת ולבדוק אופציות נוספות כדי בכל זאת לנסות ולהעפיל לטורניר כדורגל חשוב. מרמבו התרנגול ועד רב המנהרות

נרי וייס | mako יהדות | פורסם 01:56 13.06.17 

הקמע הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות וסגולות, מפיסת נייר או קלף שעליהם כתובה ברכה כלשהי, דרך צירופי אותיות של פסוקים ועד שמות מלאכים או שמות קדושים אחרים. יש כאלה שעונדים אותו, מרהטים איתו ואפילו (כן, כן) בולעים אותו.

מהתרנגול של בני יהודה ועד הרב המסתורי של שרת התרבות והספורט מירי רגב, כי כמו שלהצלחה אבות רבים, יש לה להצלחה גם לא מעט קמעות וסיפורים מיסטיים. מחזיקים חזק? התחלנו:

מקום חמישי: התרנגול רמבו 2

בני יהודה תל אביב זכתה באליפות אחת בעונת 1989/90, בשני גביעי מדינה (1968 ו-1981) ופעמיים בגביע הטוטו (1992 ו-1997). הקבוצה גם השתתפה בטורניר האינטרטוטו פעמיים, בעונות 1986/87 ו-1989/90.

לצד שמות גדולים כמו משה סיני, חזי שירזי ואלון מזרחי, התרוצץ התרנגול רמבו על כר הדשא והיה חלק אינטגרלי מחגיגות האליפות של 1990. עד כדי כך שבשיר האליפות "למבדה לבני יהודה" שביצע חיים משה נכתב: "הבאנו דגלים וסמלים בלונים לרוב / קנינו בזול תרנגול בצבע זהוב".

ואולם, כמו כוכבי עבר רבים של בני יהודה, גם יומו של התרנגול רמבו בא, ואחרי אינספור ניסיונות לשחזר את סיפור ההצלחה, רק לאחרונה מצא יהודה גוהר, האוהד הוותיק של בני יהודה, את התחליף הראוי – רמבו 2.
גוהר בן ה-53, תושב כפר שלם, גרוש ואב לשלושה, זכה לחשיפות טלוויזיוניות רבות בזכות הקמעות הייחודיים רמבו ורמבו 2. אגב, ההצלחה של הקמע רמבו נבדקה גם במחקרים, שהוכיחו כי התרנגול ניחן בתפיסה מרחבית מפותחת ושביכולתו לחפש עצם באותו מקום שבו נצפה לאחרונה, גם מבלי שיימצא בטווח ראייתו.

בפי כול נקרא התרנגול רמבו "השחקן ה-12 של המועדון", ובעבר אף שימש למעין טקס "כפרות" על ראשם של חזי שירזי ואהוד בן טובים, בעונה שבה בני יהודה ניצלה מירידת ליגה. במהלך העונה האחרונה, במשחק מול בית"ר ירושלים, נתפס גוהר עם התרנגול על ידי כוחות האבטחה באצטדיון המושבה, והשניים נלקחו לחקירה ולמעצר בתחנת המשטרה. השיא היה כשהתרנגול נאזק ברגליו. בכל זאת, לקמע יש כוחות.

רמבו התרנגול. השחקן ה-12 של המועדון
צילום: דוברות המשטרה, mako יהדות

מקום רביעי: החמסה של דרור קשטן

אחד המאמנים הגדולים ביותר בכדורגל הישראלי והמעוטר ביותר מביניהם הוא דרור קשטן. זכייה בשש אליפויות, בשישה גביעי מדינה ובשלושה גביעי טוטו היא לא דבר של מה בכך. להצלחות הללו יש מכנה משותף אחד – האמונות התפלות והקמעות של דרור קשטן.

הם הופיעו תחילה בדמות החמסה המפורסמת, שנראתה לראשונה בעונת האליפות עם הפועל כפר סבא בעונת 1982 ומאז נמצאת תדיר בכיס מכנסיו של המאמן, שעבר בין מספר רב של קבוצות בכדורגל הישראלי ואף אימן את הנבחרת הלאומית. בהמשך התווספו השילוב של דגם הג'ינס הזהה וחולצה קבועה בצבע תכלת ופתיחת אימוני העונה באופן קבוע בימי שלישי, "פעמיים כי טוב", ובל נשכח גם את בקבוק המים המינרליים, שהוצב באותה זווית קבועה בכל משחק.

חמסה חמסה חמסה. החמסה של דרור קשטן
צילום: רויטרס, mako יהדות

מקום שלישי: הרב של בית"ר

את העונה הנוכחית בליגת העל בכדורגל שזה עתה מסתיימת התחילה בית"ר ירושלים ברגל שמאל. הסיבה: הדרת הרב של בית"ר, הרב עמי פייקובסקי, מחדר ההלבשה.

הרב עמי, חסיד חב"ד שחזר בתשובה בעקבות פגישה עם הרבי מלובביץ', החל את הקשר שלו עם הכדורגל הישראלי עוד בימים שבהם בית"ר תל אביב הייתה שם דבר, אז שיחק בקבוצה בעמדת החלוץ ובנבחרת הנוער. בהמשך העלה את בית"ר אשדוד ליגה ולאחר מכן עבר למכבי לוס אנג'לס ופתח עסק של ג'ינסים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

את הקשר שלו לבית"ר ירושלים החל בעונת 2012/13. זה התחיל עם הדלקת נרות חנוכה במלון עם שחקני בית"ר, המשיך בהדלקה באצטדיון רמת גן לפני המשחק מול מכבי תל אביב ומשם הקשר הלך והתהדק ובית"ר הציגה את משחק הכדורגל היפה ביותר באותה עונה בליגת העל בכדורגל. גם הגעתם של צמד השחקנים הצ'צ'נים שפירקה את הקבוצה לא מנעה מהרב עמי להישאר בקשר.

העונה, כשרן בן שמעון אימן את הירושלמים, הודר לבקשתו הרב עמי מחדר ההלבשה ומספסל הקבוצה. עם פיטוריו של בן שמעון ומינויו של שרון מימר, חזר הרב עמי אל חדר ההלבשה – ומאז בית"ר נראית אחרת לגמרי. 

הרב עמי וקפטן בית"ר ירושלים לשעבר דן אייבינדר
צילום: באדיבות דף הפייסבוק הרשמי של בית"ר ירושלים, mako יהדות

מקום שני: הקמע המסתורי של שימון

כבר זמן רב שמועדון הכדורסל של מכבי תל אביב מאבד גובה ונוחל כישלון אחר כישלון. יתרה מכך, נראה שהעונה הגיע המועדון המעוטר ביותר בישראל לשפל חדש כשסיים את העונה הסדירה בליגת העל במקום הכי נמוך בתולדות המועדון – במקום הרביעי בטבלה.

נראה כי מאז הלך אחורה היו"ר המיתולוגי של מכבי, שמעון מזרחי, משהו רע קורה בקבוצה. אפשר לתלות זאת בהחלטות הניהוליות, אבל יש מי שרוצה לתלות זאת בהליכה של מזרחי אחורה ואם לדייק – בחוסר נתינת הכבוד לקמע של האיש הכי חזק במועדון התל אביבי ובכדורסל הישראלי בכלל.

למזרחי, חתן פרס ישראל, יש מנהג קבוע: בזמן שקבוצתו צריכה נס ואת עזרת גרמי שמים, נוטה היו"ר לצד, נוטש את הכיסא הקבוע שלו בסמוך לספסל השחקנים, מתרחק מעט מאנשי הקבוצה ומסתודד עם עצמו ועם קמע מיוחד הנתון בידו, שלו הוא לוחש אי אלו מילים.

אף אחד לא יודע מהו אותו קמע ומהן המילים הסודיות, אך עם ההצלחה אי אפשר להתווכח.

"לכל אחד יש אמונות תפלות לפני משחקים, כל אחד והאמונות שלו", ענה היו"ר בעבר לשאלה שנשאל לגבי הקמע באתר אוהדי מכבי. "יש אחד שאומר תפילה חרישית בלבו, יש כאלה שנושאים איתם קמעות, וגם לי יש האמונות שלי, המנהגים שלי".

אגב, בעבר פורסם מחקר מעמיק ויסודי בנושא הקמע, ובאמצעים טכנולוגיים התגלה כי על הקמע הייחודי מוטבעות שלוש מילים – "בהוקרה ממחלקת נפגעים". 

הקמע המסתורי של שמעון
צילום: האתר הרשמי של מכבי תל אביב, mako יהדות

ובמקום הראשון: הרב של מירי רגב 

אי אפשר לדבר על קמעות והצלחות בזירה הספורטיבית בלי להזכיר את שרת התרבות והספורט מירי רגב ואולימפיאדת ריו דה ז'ניירו. במשחקים האולימפיים האחרונים שהתקיימו בריו דה ז'ניירו שבברזיל, גילו אזרחי ישראל הרבים את כוחותיו של הרב המקובל נתנאל שריקי מנתיבות, הידוע בכינויו "רב המנהרות".

היה זה כששרת התרבות והספורט מירי רגב, שייחלה למדליה ראשונה למשלחת הישראלית, שלחה לרב שריקי מסרון ובו כתבה כי היא "מקווה ומתפללת שנביא מדליית ארד", רגע לפני הקרב של הג'ודוקאית ירדן ג'רבי שבעזרת תפילות רבות גם הצליחה לזכות במדליה המיוחלת כל כך.

נתנאל שריקי, הרב של רגב. כפיים.
צילום: דוברות משרד התרבות והספורט, mako יהדות

וברגע של קצת רצינות... 

ועכשיו ברצינות, אולי כדאי לשחקני הנבחרת הישראלית פחות לבנות על הקמעות, בסופו של דבר - האימונים המפרכים, הכישרון המוכח והיכולת שבאה לידי ביטוי ברגעים הנכונים, היא זו שתעלה אותם להכרה בינלאומית. או כמאמר מילות העידוד: "אל אל ישראל"