שלומי שבן תמיד נחשב פנומן בעולם המוזיקה הישראלית. הוא החל את דרכו בעולם המוזיקה הקלאסית והיה נחשב לאחד הפסנתרנים הצעירים המבטיחים. בתחילת שנות העשרים החליט לזרוק את שנות האימונים הרבות ולפתוח בקריירה של זמר, כותב ויוצר. הוא היה מאוד פרובוקטיבי בתחילת דרכו, כאשר המבקרים מיד התאהבו בו. היום הוא נחשב לטרובדור מקומי - ליוצר מבוסס, אהוב ומוכשר בשמי המוזיקה הישראלית
אצולת המוזיקה הקלאסית
שבן נולד בתל אביב וגדל היישר אל תוך עולם המוזיקה הקלאסית כשהחל ללמוד נגינה על פסנתר עוד בגיל שש ולכתוב שירים כבר בגיל 12. מהר מאוד היה ברור שמצפה לו עתיד גדול, כפסנתרן קלאסי בינלאומי. מעמד זה הגדיר אותו במהלך שירותו הצבאי כמוזיקאי מצטיין, אך למרות זאת, הוא פרש מהצבא לפני תום השירות שלו. הוא עזב כדי לטוס ללונדון, שם סיים בהצטיינות לימודי פסנתר בקולג' המלכותי למוזיקה. התקופה בלונדון היתה מעצבת במיוחד עבור שבן, שכן שם הוא התקשה להתמודד עם הבדידות האירופאית והתנחם בעזרת אלבומים של כמה מגיבורי הרוק של ישראל, כמו פורטיס. התחושה הזו הביאה את שבן חזרה לישראל, כאשר כאן כבר נסללה דרכו להופעות משותפות עם התזמורות החשובות ביותר, כמו התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוחו של זובין מהטה. שבן החל לבסס את מעמדו כפסנתרן קלאסי מצטיין.
שבע שנים של שיכרון חושים
עד האלבום הבא עברו על שבן שבע שנים נוספות של שיתופי פעולה ומופעים ייחודים כגון מופע "ספר השירים שלי", שהעלה עבור פסטיבל הג'אז בתל אביב, או את האלבום "מגדל הפזמון" שהכיל גרסאות כיסוי לשירים שונים והגיע לאלבום זהב. שבן משתדל תמיד לעסוק במספר פרויקטים ולא להתחייב רק לדבר אחד, למשך תקופה ארוכה. הוא המשיך לכתוב ואף הלחין שירים למחזה "סוף טוב" של ענת גוב, כמו כן הוא זכה לכבוד גדול מידי עמיתיו הקלאסיים לשעבר כשהופיע יחד עם הפילהרמונית בקיסריה - במופע משותף. ב-2014 שבן הוציא את אלבומו האחרון, נכון להיום, "תרגיל בהתעוררות", שהופק על ידי תמיר מוסקט ואסף תלמודי, בשיתוף עם להקת "הקולקטיב". האלבום המוצלח כולל דואט מעניין עם חוה אלברשטיין ודואט נוסף עם נינט.
עם השנים שבן מתבגר ומתעצב כיוצר מגובש ומעניין, כך שב"תרגיל בהתעוררות" שבן אחר ניבט אלינו מבעד לטקסטים. הוא כבר לא מסתתר מאחורי אמירות כלליות, כמו באלבומיו הקודמים, אלא מביע בצורה ברורה אמירות אישיות, חברתיות ופוליטיות ברורות, בנושאים רבים. באמצעות טקסטים חדים שלומי שבן מבהיר את דעתו על נושאים שונים שחשובים לו, כמו דמוקרטיה, אפליה מגדרית, מוטיב העדר בחיינו וכמובן אהבה ויחסיו עם אשתו, השחקנית יובל שרף.
אני והברנז'ה שלי
נראה ששבן ימשיך להיאבק בין העולמות השוכנים בו לנצח. הקלאסי מול המודרני, האיכות מול הרוק הקליל, הרכילות מול היצירה – כל אלה יהיו כנראה לנצח חלק מעולמו. נדמה כי בגילו ולאחר הבגרות שרכש לאורך השנים, שבן כבר למד כיצד לאזן בין האלמנטים השונים בחייו וזה מה שהופל אותו למוזיקאי ויוצר כה מוכשר.